חלק שני - בס"ד. שמע"צ, העת"ר - תרפח

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/index.htm">המשך תער"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/index.htm">חלק שני</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/7/index.htm">בס"ד. שמע"צ, העת"ר</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/7/688.htm">תרפח</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/7/689.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><h3>בס"ד. שמע"צ, העת"ר</h3><div class=pageno>תרפח</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>ביום</span> השמיני עצרת תהי' לכם כו', הנה שמע"צ הוא רגל בפ"ע לענין פז"ר קש"ב, ובפ' ראה כשחושב השלש רגלים כתי' גבי חה"ס שבעת ימים תחוג כו' דשמע"צ הוא חג בפ"ע. וצ"ל מה"ע דהעצרת של סוכות הוא רגל בפ"ע. ומפני מה הוא ביום השמיני דוקא דהרי עצרת של פסח הוא ביום השביעי וכמ"ש וביום השביעי עצרת כו', ועצרת של סוכות הוא ביום השמיני דוקא. גם צ"ל מה שעושין שמח"ת בשמע"צ מהו השייכות דשמחת התורה לשמע"צ. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל בפי' אלקי המלך שהוא ל' כח דהיינו כח האלקי שבא בבחי' כח הפועל בהנפעל שזהו בחי' כח נעלם כו', והוא ג"כ ל' אלקות דבחי' כח למעלה הוא שאינו עושה שינוי והוא בבחי' דביקות במקורו, רק שהדביקות הוא בבחי' התחדשות כו', ולכן הוא בבחי' כח נעלם כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>שלה)</span> והנה בכדי שיהי' בחי' אלקי המלך צ"ל ע"י ריבוי צמצומים כו', דלבד זאת שצ"ל מיעוט וצמצום בירידת ההשתל' עד שיהי' התגלות הרצון להתהוות העולמות כו', שזהו בבחי' האין המקור ליש (דהיינו בחי' המל' כמו שהיא באצי' כו' כמשנת"ל פ' שכ"ח), דבכדי שיהי' בחי' אין ליש דהיינו בחי' רצון להוות כו' צ"ל לזה ההשתל' דע"ס דאצי' שהוא מיעוט האור ממדרי' למדרי' עד שיהי' התגלות הרצון הנ"ל, הנה בכדי שיהי' בחי' אלקי המלך בחי' כח הפועל בנפעל צ"ל לזה כמה צמצומים, כמ"ש כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו וכתיב להודיע לבנ"א גבורותיו וכבוד הדר מלכותו דבכדי שיהי' בחי' המלוכה להיות מקור למציאות העולמות צ"ל ע"י גבורות וצמצומים, וכידוע דבנין המל' הוא מהגבורות דוקא כו'. ובפרטיות יש ג' מיני גבורות במל', הא' בחי' ה"ג הנמשכים במל' לצורך בנינה, ובזה גופא יש ב' בחי' צמצומים, הא' לצורך עצמה</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/7/689.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>