בס"ד. ש"פ בראשית, העת"ר
תרצו
בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו כו', וצ"ל מאחר שאומר ברא אלקים את השמים ואת הארץ איך אומר אח"כ והארץ היתה תהו, דתהו היינו שאינו דבר מה וכמו מאפס ותהו נחשבו והיינו שאינו דבר ומציאות, והלא ברא אלקים את השמים כו'. גם צ"ל הלא אח"כ נא' בריאת השמים באומרו יהי רקיע ויעש אלקים את הרקיע ומה"ע ברא אלקים את השמים ואה"א כו'. והנה בגמ' סוכה דמ"ט ע"א אי' שיתין משימ"ב נבראו שנא' חמוקי יריכיך כו', תנא דבי ר"י בראשית א"ת בראשית אלא ברא שית, וצ"ל מהו השיתין לבראשית ברא אלקים דדריש בראשית ברא שית. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל דאלקי המלך זהו כח האלקי שבא בבחי' כח הפועל בנפעל להוות הנבראים כו', ובכדי שיהי' בחי' אלקי המלך זהו ע"י גבורות וצמצומים וכמ"ש כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו שהן הגבו' לצורך בנינה כו' ונת' שיש בזה ב' צמצומים הא' להעלים ולהסתיר פנימיות ועצמות האור שנשאר בחי' חיצוניות האור לבד כו', והב' שגם חיצוניות בא בבחי' אותיות וצירופים שהן מעלימים ומסתירים ג"כ על האור כו'.
שלט) וזהו מ"ש ארוממך אלקי המלך דבחי' אלקי המלך שזהו בחי' מל' היורדת
לבי"ע שזהו דוקא ע"י בחי' צמצום והעלם האור עד שיכול להיות מקור למציאות יש כו', צריכים לרומם בבחי' רוממות הא"ס כו'. וי"ל ע"ד מ"ש ותקם את דבריך להקים ולרומם בחי' דבור העליון במל', שהרי בחי' פנימיות המל' היא למעלה באצי' כנ"ל, ובד"כ זהו בחי' כתר מל' הדבוק בז"א כו', והט"ס