חלק שני - בס"ד. ש"פ נח, העת"ר - תשד

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/index.htm">המשך תער"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/index.htm">חלק שני</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/9/index.htm">בס"ד. ש"פ נח, העת"ר</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/9/704.htm">תשד</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/9/705.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><h3>בס"ד. ש"פ נח, העת"ר</h3><div class=pageno>תשד</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>אלה</span> תולדות נח נח איש צדיק תמים כו' בדורותיו את האלקים התהלך נח, וצ"ל מהו"ע תולדות נח הלא אח"כ כתיב ויולד נח כו' ובפסוק זה מדבר אודות נח עצמו, וא"כ מהו אומרו אלה תולדות נח, ומהו"ע נח נח ב"פ. גם מהו אומרו בדורותיו. גם צ"ל מ"ש את האלקים התהלך נח אחר שכבר אמר איש צדיק תמים הי' מהו עוד אומרו את האלקים התהלך כו'. ובזהר במקומו דנ"ט סע"ב אי' נח איתחזי מיומא דאיתברי עלמא למהוי בתיבה בחיבורא חד כו', צריכים ג"כ להבין מהו נח ומהו תיבת נח ומהו"ע התחברות שלהם כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל מאה"ז בכל זימנא דאעיל ב"נ לאינון יומין עילאין כו' צריך למיקם על רגלוי ירכין וגופא כחדא תמן כדכורא דקיימא בחילא כו', ונת' ההפרש בין ישיבה לעמידה בג' ענינים, דבישיבה הרגלים עם הגוף אינם במדרי' אחת דהגוף יושב על הכסא והרגלים מושפלים למטה כאלו מובדלים מן הגוף ובעמידה הרגלים הן במדרי' אחת עם הגוף, הב' שבישיבה הראש מושפל ובעמידה הראש מוגבה למע', הג' שבישיבה רגליו מוגבהים מן הארץ ובעמידה רגליו עומדים ונוגעים בארץ</p> <p class=bodytext>כו'. ונת' ענין הישיבה בעבודה הו"ע ק"ש שהוא התגלות המדות ע"י השגה והתבוננות, שע"י שמתבונן תחלה בגדולת ה' בבריאת והתהוות העולמות ואח"כ בק"ש שמתבונן בה' אחד נעשה התעוררות האה' ברשפי אש להכלל באוא"ס ב"ה כו' שהאהבה נעשה כסא ומכון אל המוחין כו', וז"ע השמים כסאי דשמים אש ומים הו"ע האה' כרשפי אש או האה' הנמשכת כמים שהן כסא אל המוחין כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>שמג)</span> והנה כ"ז הוא בק"ש שנקרא צלותא דמיושב דשמע ישראל הו"ע ההתבוננות שזהו בחי' מוחין דאימא כו', ועז"נ ממושבותיכם תביאו לחם תנופה דאימא עילאה מקננא בעולם הבריאה שנקרא עולם הכסא כו', שהעבודה היא להיות התגלות המדות ע"י ההתבוננות, שהמדות הן כלים לגלוי אור המוחין ובבחי' כסא להם כו', אבל שמו"ע היא צלותא דמעומד שזהו במדרי' דאצי' ועז"א בזהר הנ"ל בכל זימנא דאעיל ב"נ לאינון יומין עילאין היינו בע"ס דאצי' כו', והוא גילוי בחי' מוחין דאבא כו', ושם העבו' אינה בבחי' התגלות המדות כ"א בבחי' ביטול בתכלית, שעז"נ ואחר האש קול דממה דקה דאחר האה' ברשפי אש שזהו בק"ש הוא קול דממה דקה בשמו"ע בבחי' ביטול בתכלית משום דתמן קאתי מלכא כו'. דהנה ידוע ההפרש בין חכ' ובינה שזהו ע"ד שאינו דומה שמיעה לראי' דבינה היא בחי' שמיעה והשגה לבד שזהו מרחוק כו', וכמו השומע דבר הרי אינו יודע עצם הדבר שבאם הי' יודע עצם א"צ לשמוע מזולתו, אלא שאינו יודע עצם הדבר ושומע מזולתו ה"ה מבין את הדבר איך ומהו ומצייר אותו בשכלו כו',</p> <p class=bodytext>ומה שפועל בו הוא שע"י שמיעת הדבר נעשה אצלו הרצון והתשוקה לזה כו', וכמו"כ הוא בהשגה שהוא ברחוק מן העצם ורק בחי' ידיעת המציאות לבד כו', וכמו בהתבוננות דה' אחד אינו יודע מהות ועצם ענין אחדות ה' רק בהשגה לבד שמשיג איך שהכל בטל ומיוחד כו' ועי"ז נעשה האה' להכלל כו'. אבל ראי' היא מקרוב שרואה עצם מהות הדבר כו', וכמא' איזה חכם הרואה את הנולד שרואה את הנולד מאין ליש וממילא ה"ה רואה איך שהיש בטל במציאות</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/9/705.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>