ה'כח
ב"ה, ט"ו סיון תרפ"א
כבוד ידידי עוז, הרב הנכבד, מבחר התלמידים,
ווח"ס אי"א מוהר"ר שאול דובער שי'
שלום וברכה.
שמעתי אשר בדעתו לנסוע בעזרתו ית' למקום מולדתו שהיא במדינת לאטוי. טוב ונכון הדבר במאוד, והשי"ת יהי' בעזרו להפיק רצונו הטוב, וגם אני הייתי משתתף בעזרת ההוצאה הדרושה לזה, כי קבלתי כמה מכתבים משם ומעבר הנהר הגדול מבקשים בפנימיות נפשם להמציא להם כתבים וספרי דא"ח להחיות נפשם הט' במזון הרוחני. וכאשר ידענו במוחש אשר הפעולה האמיתית בעזהי"ת בהרמת העבודה בפועל בלימוד חסידות וההתעסקות בתפלה ותיקון המדות באהבת ריעים ודיבוק חבירים, והתעוררות ההרגש מאיש לרעהו, להיות כאחים אהובים, הוא ע"י אמצע[ו]ת משפיע הנותן לבו ונפשו על זה הן בדיבור בפומבי והן בכתב במכתבי התעוררות.
ותודה לאל עליון ראה ראינו בעזרתו ית' פרי טוב בעמלינו זה רבות בשנים, אשר בכל מקום ומקום שהיתה התעסקות טובה כאמור, הנה הנם יושבי המקום מתענגים על טוב מעלת האנושי בכלל, בהגברת הצורה על החומר.
ולמופת הוא לנו ידידינו היקר הרב ר' שמואל לעוויטין, אשר זה כששה שנים יושב בערי גרוזיא בקוטאיס, עפ"י חפץ ורצון הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אשר חש עתידות להחבל ההוא, וחפץ בהרמת מצבם המוסרי וישלח את ידידינו הנ"ל ליסד חדרים וישיבה, ולהתענין בכל עניני הדת לכלכלם, הנה כהיום ת"ל המה מתענגים על רוב טוב יהי' ד' בעזרם ויעלו מעלה מעלה בעילוי אחר עילוי ברו"ג.
והנה כל אדם באשר הוא אדם עליו החובה לעשות ולפעול לטובת זולתו, אשר בזה מותר האדם על החי', להיותו מדיני בטבעו, אוהב הקיבוץ האנושי, ודואג בהפרחת טובתו החומרי והמוסרי, וכמובן כל אחד ביושר סגולתו, זה מסוגל יותר לכזה, וזה מסוגל יותר לעבודה ותעמולה מוסרית אשר אם יחליפו פעולתם לא יהי' למו תוצאות הדרושות.
אנחנו תלמידי האדם הגדול באנשים תום ויושר, איש האלקים, סמל הצדק ויופי הטוהר, ראש העובדים באמונה טהורה בתקות אין סוף הוד כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר זכינו עמוד על ימינו, ראות פעול[ו]תיו הכבירות, אשר אחת לאחת יזרחו, כשמש צהרים, על לב ישראל תורתו והדרתו, עלינו יאהיל אורו החד והמתנוצץ, ויפיח בקרבינו זיק האנושית הכללית, והתמסרות אל החסידות והנהגותי' הנעימים בחיים הרוחניים, והישרים בחיים הגשמיים, להשתדל בעזרתו ית' להפיק רצונותיו הקדושים, שהוא רצון הוי' ב"ה, בטוב עם הקדש, בכל אשר תשיג ידינו, לקרב לב בנים אל אבינו שבשמים, להורות לפני השומעים אלינו, והתאבים ומשתוקקים להלוך בדרכי יושר אבות העולם, הדרך האמיתי לסקלה ולהרפידה, ולהיות בעזרם בכל אשר יודרש.
עלינו אין לשכוח אף רגע תעודתינו עלי אדמות, כארבע רוחות השמים פרש אותנו, אל אלקים צבאות לסוד כוונה נעלמת מאתנו, רק זעיר שם זעיר שם, גילו לנו רבותינו באמרם אחד גולה לברטניא ואחד גולה לברבריא, ורבים מאתנו שחים (שווימען) בים התלאות ר"ל בעוני וחוסר כל, בדוחק ולחץ, אשר גם בארזים ח"ו נפל רקב, מבלי מעמד גשמי, וכל אחד דחוק ולחוץ, מעוך וסובל ר"ל.
אמנם כן, אבל רוח אלקים הוא באנוש, וכשושנה יפרח לעשות פרי טוב בעמלו ויגיעתו, אשר בזה הוא מכוון אל אשר נברא ונוצר.
ונשובה לראשונה כי הנסיעה למקום מולדתו נכונה וישרה היא, ובעזרת יוצר כל יוכל עשות הרבה והרבה לטובת אחינו היקרים הצמאים לדבר הוי', ויוכל הביא תועלת רב לאחינו היושבים בהמדינה כולה בכל ענינים הדתיים כאשר אבאר:
מדינתינו כהיום אין לנו לא תפילין ולא טלית גדול וקטן, מזוזה סידור חומש ואגדה, ומי יאמר גמרא ומשניות אשר מהבלבולים הפרעות והשריפות ר"ל, ואם נדרש לאחד טו"ת מזוזות סידור וחומש בבת אחת נדרש לו ע"ז לכה"פ ת"ק מאות א' רו"כ אשר לא יוכל שום אדם בעתים הללו השג זאת, ורבים הדורשים טו"ת ואין להשיג, כי גם הסופר ועושה בתים צריך לאכול פרוסת לחם, ממלאכתו זאת, אשר לעני הי' כל ימיו ולא הספיק על פרנסתו, ומה גם עתה, אשר מבהיל הוא. אבל לעצם הענין אין זה נוגע כלל, כמה אנשים החפצים להניח תפילין בכל יום ואין להם, ועינינו רואות אנשים פשוטים וחפשים גלוחים, באים לבית הכנסת למען הניח תפילין. כמה וכמה בני בר מצוה, אשר מיום הראשון אין ביכולתם לקיים המצוה בהנחת תפילין ר"ל אוי מה הי' לנו. ואשרי לנו כי זכינו לראות צמאון אלפים בישראל הדורשים דבר הוי' ודתו בלב טהור, ומשתוקקים בכל לבבם להדריך בניהם בדרכי קודש הדת, ורק חסרים המה האמצעים הדרוש[ים] לזה, כמו ספרים תפילין והדומה. ואשר ע"כ החובה עלינו השתדל בזה בכל האפשר בהשתדלות ותעמולה גדולה.
םיכירצ יתעדל תולדתשהה ןפוא...