אגרות קודש - כרך יד - ה'לו

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/ig/index.htm">אגרות קודש</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/ig/14/index.htm">כרך יד</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/ig/14/5036.htm">ה'לו</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/ig/14/5037.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/ig/14/5035.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pagenumber>ה'לו</div></p> <p class=bodytext>ב"ה, כ' סיון תרפ"א</p> <p class=bodytext>כבוד ידי"ע וו"ח אי"א מוה"ר חיים דוד שיחי'</p> <p class=bodytext>שלום וברכה.</p> <p class=bodytext>לא עת דברים עתה, רק עת רחמים וישועה, כי ירחם השי"ת עמו ועדתו נחלתו וכרמו בכלל ובפרט. מעט שחיתי לבבי בדברי עם ידידינו רמ"ש שיחי', ויזכנו השי"ת לעשות בעבודה בפועל כפי ההשגה ואז יעזרינו השי"ת להשיג יותר, כי שמעתי אשר שאלו אחד החסידים מהו חסידות, </p> <p class=bodytext>(ובזה כמה נוסחאות ולא אדע פשר דבר, רק הוא שיחת חסידים הראוים שימת לב להתלמד מהם, כי זהו התחדשות עבודת הוד כ"ק רבינו הגדול, אשר גם חסיד בינוני יהי' תוכן בעבודתו שיהי' מה להתלמד ממנו, וזה פעל רבינו בעבודתו ובהנהגתו שנהג את החסידים בתוקף עוז הדרישה מכאו"א בפרט, אשר כמוהו לא עשו כ"ק אדמו"ר האמצעי וכ"ק אאזמו"ר הרב צ"צ זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, כמו שכותב אלי הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע באחד ממכתביו, שהם דברו בכלל, ובפרט היו מדברים רק על יחידות או בדרוש מה שהי' נוגע להפרט שהי' בעת הדרוש ההוא. ורבינו הגדול בתחילת ההתייסדות הי' אומר דרושים קצרים במאד, מרעידי הלב ומלהיבים מאד, ונקראו בשם דרכים, ואח"כ נקראו אגרות והיו ארוכים יותר, ואח"כ השתלשל שיקראו תורות והם שרשי הדרושים בלקו"ת ותו"א, ואח"כ ארוכים מעט יותר ונקראו כתבים (והם בביאור בהשגה רחבה לפי ערך, שרשי הדרושים דסידור וביאורי הזהר), ובסוף ימיו דרושים שהם ערוכים בסדר רחב לפי ערך הזמן ההוא. אשר כמה וכמה שנים נהג רבינו הגדול רק בסדר הזה, ע"כ יסד כי כל חסיד הי' לו תוכן בעבודתו, א ענין פרטי.</p> <p class=bodytext>והיתרון מעלה שבזה הוא שכל אחד במה שהוא, הנה מלאכתו והתעסקותו לא מנע אותו מזה, ואילע דאס איז ער, כלומר שזהו כל מהותו, און דערביי איז ער א מלמד אדער א רב ושו"ב או חנוני ובע"מ זהו ענין בפ"ע, עד כל מהותו, פירש מהותו העצמי איז א חסיד. ולזאת הי' שיחות חסידיות מצויות ביותר בין זקני החסידים. וא"כ אין פלא שיהיו בשיחות אלו כמה וכמה נוסחאות, אמנם מהשיחה הלא נראה וניכר מי המדבר, שהלשון הוא קולמס הלב כנודע).</p> <p class=bodytext>ואמר ואס חסידות איז ווייס איך ניט, רק מהו חסיד. ושאלו אותו מהו חסיד, והשיב, חסיד הוא שמשתדל להשיג ולעשות מה שהוא מאמין, ומשתדל להאמין במה שלא יובן. והטועים בזה מתחילים מהשגה, והחכמים מתחילי' מן העבודה בפועל ועשי' לעילא. עלינו לקוות להשי"ת כי בטח יעזרינו.</p> <p class=bodytext>להשואל עניתי ע"י ר' נחום שמרי' שיחי' אשר בטח כתב המענה, אמנם מצד הסדרים השוררים עתה אנו מתראים לפרקים, ובטח כתב. ולר' שניאור זלמן שי' ישלח השי"ת רפו"ש ויהי' בריא אולם.</p> <p class=bodytext>ןובשח וחלשנ אל ןמז הזיאמ רוריב לע עדא אלו,תיבה יכרצל לבקתמש הממ תולבק וחלשנ אל הנורחאה תעב...</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/ig/14/5037.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/ig/14/5035.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>