אגרות קודש - כרך יד - ה'מ

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/ig/index.htm">אגרות קודש</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/ig/14/index.htm">כרך יד</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/ig/14/5040.htm">ה'מ</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/ig/14/5041.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/ig/14/5039.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pagenumber>ה'מ</div></p> <p class=bodytext>ב"ה, כ"ד סיון תרפ"א</p> <p class=bodytext>תלמידינו היקר, הרב הנכבד וו"ח אי"א</p> <p class=bodytext>מוה"ר אברהם אלי' שי'</p> <p class=bodytext>שלום וברכה</p> <p class=bodytext>שילוחם מער"ח וב' סיון בג' פערעואדין סך מ"ה אלפים רו"כ התקבל, והשי"ת יהי' בעזרם להצליחם בכל עניניהם בגו"ר.</p> <p class=bodytext>הפ"נ שלו התקבל, ושלחתיו קראהו בהיכל קדש, באהל הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. ושומע תפלה יקבל שועתו.</p> <p class=bodytext>בראותי כתב ידך החייתני, כי לא ידעתי, וגם כהיום לא אדע מהנעשה אתך, וכמה הרהורי דברים היו אצלרבעה ץיקמ ויחי םימימתה ונידימלת לכל יללכה 'אה םימעפ 'ד וא 'גב יתחלשש םיללכ םיבתכמה לע ףסונ םי[י]מעפ ךל יתבתכ.י - פ"רת - והב' הכללי לאנ"ש עם העתק הצוואה, והג' אודות התייסדות קופת רבינו ומטרתה, הד' על דבר יום היאצ"ט, וגם פעם או פעמיים כתבתי לך ביחוד. ועל כל אלה, לא השגתי מענה, דבר שציער אותי במאד. רק אחת מה שהניח דעתי הוא מכתבי ידידינו הרח"ד שי' שו"ב מנעויל, שכתב לי אודות אושוועט, בדבר כל העניני' לכתוב להרב התמים ראא"פ שי'.</p> <p class=bodytext>וגם כהיום יקשה לי במאד הדומי' הארוכה, וביותר הדיבור הקצר, והצנום בנימוס, אחרי דומי' רבדל המ ןיאש וא,דאמב 'ימיענ יתלבה,םירבד המכ לע תעדל הארמה,וזכ הכורא - חומהו בלה תציחל ינפמ - רבדל ץפח ןיאש וא - הרותה רואב ו"ח שואיה ינפמ - רבדל חכ ןיאש וא - רקש לש תולפשה ינפמ - אשר כל אחד מהם, וכולם יחד, והמסתעף מהם, פסולים ומאוסים בתורת החסידות, ופועלים במאד מאד על מהלך העבודה המסורה ונתונה לכל איש ואיש, בכוונת הבורא ית' בבריאתו אותו.</p> <p class=bodytext>האלקים החפץ בטוב בריותיו, ואשר יתאימו אל תעודתם שיצרם, נתן למו, היכולת בוא עד רום המעלות, במעלת הנפש, שיתגבר הצורה על החומר, ויברא לו כנפיים אשר על ידן יוכל צאת מחומריותו וגסותו. והשליבה הראשונה אשר מעמדה בלב הבשר וראשה מגיע השמימה, בשליבות משולבות ומקושרות אלו באלו, היא האהבה, אשר פריו מתוק ומועיל בחברת האנושי בכלל.</p> <p class=bodytext>וכאשר יבאר העיקרים במעלת האדם על החי להיותו מדיניי בטבעו, מוכרח אל הקיבוץ מצד עצם טבעו וחלישת מזגו, זה קוהנוזמ רשא,תוישפנה תומכח םג ולדגתי יכ חרכומ אליממ ךרדב רשא,השעמה תמכחב תומכחה וחתפתי יכ חרכומ הזמ רשא,ףוגה יחרכומ וצבקתי םלוכ ןיבמו,הנוב הזו םיצע תרוכ הז,רפות הזו םקור הז,הוט הזו רזוש הז,ןחוטו רצ - שפנה ןוזמ רמולכ - מוכרחת כמו שמוכרח מזון הגוף.</p> <p class=bodytext>והמסילה המביאה את כל זה בנועם החברה וההתוועדות היא האהבה והריעות, אשר בה חיו אלפי איש וראו בה גדולות ונצורות, בה ועל ידה התאחדו והושלבו, איש את רעהו עזרו, ויהיו מאושרים, האחד מצא נחמתו בחבירו, וחבירו בו, ענג נפשי עמו התחלק, וגם בצערו ח"ו השתתף, בכל מקום שהם, ובכל זמן, ואיש מהם לא מצא עצמו בודד ויחידי, כי לבו מלא תקווה באהבת רעהו החי חי אתו עמו, והוא עמו בכל עת ובכל שעה, ויהי האדם לנפש חי' גם בעת צר ומצוק ח"ו, בידעו כי אור לו בשלום רעהו, ואשר יוכל עודד נפשו להפיג צערו, בדברים היוצאים מטוהר לב, המשולה לטוהר שמי רקיע המשובצה בכוכבי אור מתנוצצים בליל חושך ואפילה, כן רוח לב האדם והגיונו בדברו את רעהו הלחוץ הנשבר והנדכא, אשר בכח אהבתו יאיר תהום החשך ר"ל המסוכה על פני המצטער, והמפרפר בלי כח מהמון הענינים הסובבים אותו, והממלאים את חלל עולמו בחיים יהיו איזה שיהיו, אם זמניים, אשר בגשם יסודם, או רוחניים ומוסריים, אשר בשמים מעל בנשמת אל שדי תקועים.</p> <p class=bodytext>כזאת פגשנו על כל צעד ומדרך כף רגלינו, אנשים קרובים איש לרעהו, אשר תוכן אחד לאגדם, והיא אהבת האנוש שהתבוללה בתום ויושר, ואשר לזאת לא נמצא לעצור מלהתפתח האהבה והידידות באופן היותר מועיל, וכל אחד חפץ דרש ואיוה קרבת רעהו, ידידו אוהבו, והשגת ריעים באמת בצדק ובמישור, וכה התגלגלו פנינים יקרים בחוצות עיר, מה נעים הי' המחזה בהפגש שנים יחדיו, זה את זה יתענגו, וזה בזה ישמחו, בעוד טרם כלה האחד לדבר, הנה רעהו כבר מספר, הלא מכירים וידידים הם המה ואיך יוכל עצור מלגלות למו מכל הנעשה אתו עמו, ובביתו פנימה, ויתמלאו לבותיהם בגיל ושמחות על כל גדותיהם.</p> <p class=bodytext>מה יקרה היא האהבה, בעבודת האלקים בכלל, והתועלת הבאה לעוסק בעבודה, אשר אם כי בהגבל[ו]תי' נשארת, קירוב ויחוד שני מהותים נבדלים, אבל פנים אחרת לה, בהיותה איהו,י"ה,תוחנאהו,תוקוצמה,תואלתה ןומה ףטש םרז דגנ םג דמעמ קזחה לכויו,ויתושגר לע םדאה רובגי הזב רשא,תומוצעתו זוע ןתיל,דעסלו קזחל,םחנלו דדועל,רשקלו דח אל,תחאל קר תשדקומ הלוכ - םירבח קובידו םיעירה תבהא - היחידה במדות, אשר תוכל תת בים החיים דרך, ולגזור נתיבה בארחות תבל, להעמיד איש על בסיסו הנכון, והיא האחת התחבר והתאגד אנשים לקשרם ולאחדם ולהיות לאחדים, בכל אשר להם.</p> <p class=bodytext>האבן טובה הלזו, תפיץ אור בהיר, כאשר היא נתונה ביד מבין דבר לאשורו איך כלכל מעשהו, כי הלא לא על הלחם בלבד יחי' האדם, כי אם בהמוצא בו ענין להתענין בו, וכל אחד חייב לראות את עצמו, כאלו הוא רק הוא, המחוייב בדבר, לזכות את הרבים, בכל אשר יוכל, הן בעירו ומקום משכנו, והן בהסביב לו, ובכל מקום שידו מגעת.</p> <p class=bodytext>אין לנו בעולמנו, אלא הסכם ועשות טוב, מבלי התחשב עם מצבינו הפרטי, החומרי והרוחני, אשר רבים מאתנו שחםי - ןעמיווש - בים התלאות ר"ל אחרי האבילות הגדולה בהלקח הוד תפארתינו, אשר לא תסבול המוח כלל ועיקר, וגם בדמע עין לא תפוג ולא תיקל.</p> <p class=bodytext>אמנם היא הנותנת לנו כח ועוז, מישר הדעת לאזור כחינו להטבת מצבינו הרוחני ולעודד את אחינו ידידינו, ד' עליהם יחיו, להאירם ולהעירם ככל אשר תשיג יד שכלינו, לקוות לחסדי ורחמי אל עליון כי יהי' בעזרינו, בזכות הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ואשר בלי ספק חי חי הנהו אתנו, ומעורר רחמי שמים עלינו, כי יואיל אלוקה היות בעוזרי נפשינו עשות רצונו ית'.</p> <p class=bodytext>עליך אשים ידי, ובך הנני רואה פועל ועושה חרוץ, בעזרתו ית', באם תעזוב העצבות והיאוש הסובב אותך מאז ומימי קדם, ואם אתי עמי אתה, שמוע בקול אשר נצטויתי, אותה הנני דורש ממך, העת יקרה היא לכל, ומה גם לאלו, אשר הצלחת רבים והפרחתם בידם, בחסדי האל, נתונה, אינם רשאים להיות קר עוזב ובודד כמוך היום. רבינו ורבך, אשר העמידך על האמת והשלום, דורש מאתך כי עבוד תעבוד בהרמת התורה, בהדרת ישראל, קרנו וגאונו, ואין לך כל רשות היות כמו שהנך עד היום.</p> <p class=bodytext>מקווה הנני קבל מכתביך, אשר יהיו ראוים לשימת לב, פתח מסגר לבבך, עזוב את השפלות והענוה, המטבעות הפסולות, וקח תמורתם עבודהמה םיבר רשא,ךיעיר ךיחא תא םיבותכב אוב,לכות רשא לכב ןינעתה,לעופו ה - לאה םכרבי - וגם טובים ותאבים לשמוע הוד קול יוצא מלב פנימה. ויאר הוי' פניו אליך בכל אשר תעשה ברו"ג.</p> <p class=bodytext>בצממו יטרפה ךמולשמ תעדל ץפחא דאמ...</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/ig/14/5041.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/ig/14/5039.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>