ה'נב
ב"ה ועש"ק חוקת ט' תמוז תרפ"א
ראסטוב-דאן
תלמידינו הנעלה וו"ח אי"א מו"ה שניאור זלמן שי'
שלום וברכה
כהיום קבלתי מכתבו מה' שלח העבר ע"י ידידינו רב"ש שי' הכהן ות"ל בעד שלומם הטוב. ונהניתי מאד לשמוע כי עוסקים הם בלימוד, והם לומדים גדולים יברכם האל ויצליחם.
והנה בדבר התעסקותם בענין הסוגיא דב"מ דמ"ז ע"ב בדעת ר"ש דסבירא לי' דבידו דוקא, וא"כ עוסקין לתרץ הקושי', הנה העיקר הוא בלימוד שיהי' תירוץ, ולא הבקיאות במראה מקום עיקר, שכן הוא דרך הלימודים בעיון, שיהי' להם תירוצים אמיתים ונכונים, והמראה מקום אין זה נוגע כ"כ, כ"א שכל העבודה והיגיעה צריך להיות שיהי' תירוץ טוב על הקושי' ושיהי' מן המוכן, וכהא דאמרו בת"ח, דזה מי ששואלין אותו דבר הלכה בכ"מ ויכול להשיב דבר ברור, וכדכתי' אמור לחכ' אחותי את אם ברור לו הדבר הלכה כאחותו אז נקרא תלמיד חכם, וכמו"כ בענין התירוץ על קושי', גם אם הקושיות גדולים ביותר, והסוגיא עמוקה וכבודה, מ"מ מי שהוא למדן, והשי"ת עוזר לו ויכול לתרץ, הן בעצמו, וביותר ברוב הלימוד עם חבירים מקשיבים, שזהו עיקר בענין הזה, לצרפם יחד ולסדרם בסדר הראוי, אז בדרך ממילא יתורץ הענין גם הקושיא העמוקה בסדר נכון, ולכן רואים אנו במוחש, שמאחר דיודעים באיש שהוא למדן, וא"כ הלא על כל הקושיות יש אצלו תירוצים, ולהיותו בעל שכל, לכן התירוצים מסודרים אצלו, הנה אז גם אם אינו מראה מקום ההלכה יודעים בבירור כי כן הוא, וההלכה עמו.
ואגב דאתא לידי הסוגיא בכללות אודיעו מה שהנני סבוך בענין זה בהא דחלקו ר"י ור"ל בדמ"ד ע"ב ודמ"ה ע"א דהבא וכספא פירי הווה ומחללין, או לא, וכהא דרב (דמ"ד ע"ב) אוזיף מברתי' דר"ח כו' א"ל ר"ח זיל שלים לה טבין ותקילין, ולא ידענא פירושא דהאי סוגיא היכי מוקמת לה. ונראה לי כהא דאמר ר"י דמ"ז ע"ב וצרת כו' כל דבר הנצרר, ורע"ק סבירא לי' כל שיש עליו צורה, ונ"ל דכן הוא כדעת ר"י כל דבר הנצרר למען שיהי' בידו מן המוכן, דהלא הם מעשר, ודעת רע"ק כל דבר שיש בו צורה שפירושו שצריך להשתדל בו שיהי' ממון החריף ביותר, דדעתו שאין מחללין.
וצריכים להשתדל ללמוד ביותר וברבים, וממילא יתבארו כל הסוגיות, ולא יהי' אצלם קושיות כלל ובכל אופן יהי' התירוצים טובים ומדוייקים בטוב.
וע"ד הקוהרארט הנה לפי דעתי נחוץ להתיישב בזה, דכללות הענין נחוץ הוא, רק שהנני מסופק בזה מה טוב יותר אם האויר דאטואצק והסביבה בכלל, או אוירה של הים בדובעללין הסמוכה לריגא, אשר בזה היה טוב שיתיישב עם חבירו ר' צבי שי' גאר (רעוועלסקי מ"ה מעון ז'), והשי"ת יצליח לכם בכל אשר תעשו.
יפרוש נא גיני בשלום ידידינו היקרים יחיו, ואי"ה אכתוב ביחוד. מכבוד אביו ידידי שי' לא קבלתי שום מכתב זולת המכ' הראשון מפ' בשלח, אשר קבלתיו לא כבר ועניתי עליו.
והיו ברכה ושלום כאו"נ ידי"ע והדו"ש במו"ר.