ה'סא
ב"ה, י"ג תמוז תרפ"א
כבוד ידידי הנכבד וו"ח אי"א
מו"ה רפאל [שמואל] אלי' שי'
שלום וברכה,
מכתבם המלא רגשי אהבה, ע"י ידידינו הנעלה וו"ח אי"א מו"ה אברהם סענדער שי' שו"ב, נכון הגיעני, ובקצרה עניתי במכתב גלוי, למען שלא יתאחר בדרך, ומפני שעדיין לא הסתדר מהלך הדואר מסרתי לאחד שיכתוב ג"כ לכבודו, ואקוה אשר בטח יגיע אליהם.
והנה כבודו מתאונן במכתבו הנ"ל אשר משנת תרע"ג נסתם מאתם כל חזון, לידע מהנעשה אתנו בפרט ובכלל ומהנהגת הישיבה תו"ת. מובן הדבר אשר אי אפשר הוא לבוא בארוכה מכל העבר, בכמה עגמ"נ, וכן ברוב טובה תה"ל, בהרבצת תורה ברבים, אשר רבים מהתלמידים יחיו, יסדו להם ישיבות קטנות במקומות מושבותיהם, וכן רבו כמו רבו, ת"ל, אז הבאים ללמוד בבית ד' בתומכי תמימים בליובאוויטש עד בוא משבר המדינה לרגלי המלחמה שעשתה שמות בארץ, ונעשתה מדינתינו כמרקחת, רבתה הטלטול ממקום למקום, וכל הענינים ה[ת]גלגלו באופנים מאופנים שונים, וכל פנים קבצו פארור בגו"ר. עת צרה היתה ליעקב בגזירות מגזיר[ו]ת שונות, עד כי בחסדי אל עליון, גם זרוע רמה נשברה לרסיסים, ועם הקדש הנה יכול גם הוא לשאוף אויר צח, כמו כל אדם.
הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, וב"ב אנחנו כולנו באנו לפה ראסטאוו בשנת תרע"ו בחדש מרחשוון בסופו בתקוותינו בקיץ הבא לחזור למגורינו ליובאוויטש, וכה הלך שנה אחר שנה. להאריך בכל העבר כבד במאד, ומעט יודעו מהעתק המכתבים אשר שלחתי לכבודו, ולידידנו הרב ר' אהרן שי' אקסילראד, אשר בטח יבוא כבודו אתו עמו בכתובים ויוכלו להתיישב ביניהם, ועם שאר ידידינו הנעלים יחיו, להיות בעזרינו באופן היותר אפשר. וכל אשר ידרוש להם דבר יוכלו לשאול אצל ידידינו וו"ח אי"א מו"ה שרגא פייוויש שי' זאלמאנאוו ווארשא ואל ידידינו הנכבד מו"ה צבי שי' גאר ריגא, אשר בכל עת יוכלו לדרוש מהם, בכל אשר יחפצו לדעת משלומינו ושלום התלמידים יחיו.
אמנם ידידינו, לא על הלחם בלב[ד] יחי' האדם, ולא על השקלים גם המרובים אשר ישקלו אנ"ש שי' להחזקת הלומדי' יחי', או לצורכי החזקת בית מורם ורבם הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נחי' ולא זאת היא דרישת הוד קדושת אבותינו רבותינו הקדושים, אשר בארץ החיים מעוררים רחמים רבים על תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם, כי יחוננו את האלקים הטוב זמני ונצחי. עבודה דורשים רבותינו מאתנו, אשר כל איש ואיש עבוד יעבוד, בעבודת העולם בתורתו ית', כל אחד במה שיכול, בהגידם ברור אשר לא המדרש עיקר כ"א המעשה בפועל באהבת רעים וקירוב הלבבות לקבוע עתים לתורה ברבים באגודה בחול ובש"ק בכל מקום ומקום לפי ערכו, בלימודי פרקי אבות, ושיעורי דא"ח, בפנים או לחזור על פה, ואיש את רעהו יעוררו על הטוב והמועיל בהנהגה טובה וישרה בעיני אלקים ואדם.
מה מאד נכספה נפשי לדעת משלום ידידינו היקרים יחיו. שמעתי עוד מכבר הימים, אשר בבוא ידידינו הנעלים יחיו במקומות ההם, אור הי' במושבותם בהתיסדות בתי כנסיות בשם צמח צדק, חב"ד והדומה, אשר בטח דעתו דעת ישרה, כדעת האומר אזלינן בתר שמיה, ובפרט כמבואר בתורת החסידות השם אם שהוא באמת כנראה אינו ענין הניכר (והראי' כמה מן האנשים נקראים בשם אחד כמו אברהם יצחק כו', ועניניהם בשרש נפשם וחיותם, ודרך עבודתם בבירורים, שונים המה זמ"ז), ומ"מ הרי עיקר המשכת החיות הוא ע"י שם דוקא, ולכן נפנה לקוראיו בשמו, שכל עצמותו של האדם יפנה ע"י השם, להיות השם כולל בתוכו הרבה מאד. אשר לזאת קריאת שמות הבתי כנסיות הנ"ל, מלבד שהם זכר טוב לאבות העולם, הנה בטח גם הרבה טובה ברוח חופף בכותלי הבתי כנסיות באגודות לומדים והדומה, אשר כזאת היתה רצונם הקדוש כאשר דרוש ידרשו בתורתם, ברוממות העבודה, אשר עשי' לעילא.
והאחרון חביב לטובה ולברכה, הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע המרבה לדבר בבקשת רחמים מאת כל אנ"ש שי' בענין זה בהרבה מכתבים כתובים ונפדסים וגם קונטרסים שלמים, קונטרס התפלה, העבודה, קונטרס עץ החיים, מלבד הדרושים הארוכים והערוכים בריבוי עניני עבודה, המפורסמים פה המדינה, ואשר תקוותי חזקה לעזרתו ית' שאוכל לפרסמם לכל אשר יחפוץ ויתאווה אליהם (אם יעזור ל[י] השי"ת הנדרש לזה בהוצאה מרובה).
ועתה, אם כי כבד עלי הדבר במאד ונגד טבעי הוא, אבל שליחותא דהוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע קא עבידנא, אשר יצווה עלי מבלי התחשב עם כל מה שיהי' ולבוא בכתובים לכל ידידינו אנ"ש שי' לעוררם על כל הענינים בעבודה שבלב ובלימוד. ובאתי עם הספר להיות בעזרי, אשר אוכל לקיים כאשר נצטויתי מאת פני קדש הקדשים, ולהודיעני את מי אדברה בכל מקום ומקום מהידוע לכבודם, בפרטי עניניהם בלימודי' ועבודה, ומובן הדבר אשר לרגלי הענין להודיע לי ממצביהם הרוחני היש להם חדרים, ישיבות, ואיך הוא כלכלת כל הענינים הרוחניים.
והאל הטוב נותן התורה לעמו ישראל, ויצונו קיים מצותיו ית', הוא יזכינ[י] לקיים מצות כיבוד אב לתכליתה, לקיים רצונו הקדוש, לטובת אחינו ידידינו היקרים, וכל עם הקדש, ד' עליהם יחיו, וזכותו הקדוש, וזכות כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים יעמוד לנו ולכל אוהבינו וידידינו המקושרים אליהם והתאבים לקיים רצונם, שהוא רצון ה' ממש, להתברך בברכה כפולה ומכופלת בבני חייא ומזונא רויחא. ועינינו תחזינה בטוב עם הקדש בגו"ר.
והיו ברכה ושלום כאו"נ והדו"ש.
אבקשם לפרוש גיני בשלום כל אנ"ש שי' בן מורם.