ה'סד
[אמצע תמוז תרפ"א]
... והיא ראשית עריסותיכם להשיג גמ"ח, ובמה אפשר לקמץ וח"ו כאלה יהי' עבודת היום, הפועל חלישות בהגוף, וכיווץ בהנפש, ובהכרח בעזרתו ית' לסלק כל הדאגות האלו, ואשר מתוספים עליהם חובות מדי יום ביומו. והי' ראשית העבודה לעשות קץ עם החובות מעבר, ואח"כ לסדר בעזרתו ובחסדו ית' אשר יהי' כפי המצטרך. ודבר זה בידי אחינו ידידינו היקרים, ד' עליהם יחיו, נקל לעשותו, אם יעשו בזריזות וחריצות הדרושה.
והנני ממלא בזה את יד כבודו, תלמידינו הנעלה אשר יבוא בכתובים את אחינו התמימים היקרים אשר הרבה מהם נמצאו במקום הררא"ש ריעב בשויה דארקליסקא 'יש ןרהא 'ר ברה ומכ םידבכנה ויריבחו 'יש ש"אררה ונידידי ןכו,ודובכ םוקמבו 'יש [...] וכאמרם ז"ל חברא חברי' אית לי' אשר כולם כאחד באהבה ידברו לעשות, איש איש באשר יוכל, בסדר מסודר, ואשר הכל יבואו בספר כתוב, ויושלח אל מטרתו בהקדם האפשרי לידידינו היקר מר שרגא פיוויש שי' זאלמאנאוו, אשר מתחלה יבוא אתו בכתובים בזה, והוא יבאר להם מכל בארוכה. והאל הטוב יהי' בעזרם ויצליחם בכל אשר יעשו בגו"ר.
בשבוע האחרון שלחתי לכבודו, וכן לידידינו הררא"ש שי' העתק מכתביי הכלליים ששלחתי במשך העת, אשר מהם יוכל לדעת רצון הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אשר עמוס עלי ועל כל ידידינו היקרים יחיו שיהיו בעזרי לכלכל כל הענינים בלימוד והרבצת התורה, בחיבת הקדש.
המכתבים הנ"ל נתפשטו מעט פה המדינה ות"ל רבים וכן שלמים מקיימים רצון הקדש באגודות מאירות בלימודים, ומה גם ידידינו התלמידים הנעלים הנקראים בשם תמימים, הן המה שלמדו והתחנכו בהמוסד הקדוש תו"ת אשר ההוא רוחא קדישא דטהירו עילאה בסבר פני מורינו ורבינו הקדוש, וחום האלקי עליהם חופף, הנה בכל מקום מושבם, יברכם האלקים, עושים באהבה רצון מורם ורבם הק' שהוא רצון ד' ממש, איש איש כפי אשר תשיג ידו, וכפי אצילות הוד חינוכו בקדש הקדשים, לזכות את הרבים בהרבצת תורה ברבים, והרחבת העבודה שבלב זו תפלה, וזיכוך המדות לאהבה איש את רעהו, ולהתאחד ולקרב הלבבות.
מה נעימה הזלה הזחמה - לדגי ןכו הברי ןכ - כי אלו אשר יחדיו למדו בהמוסד, והתחנכו זה לפני כמה וכמה שנים, וזרם החיים הפרידם, זה במזרח מתגולל בזיעת עבודתו למען השביע רעבון ביתו, וזה במערב מפרפר בפרך מלאכתו להשיג לחם טרף ביתו, מבחר חייהם וענג נפשם הוא, השבע צמאון רעהו, לדבר אתו מקרב ולב עמוק, באהבה תמימה. ובמה ידברו, הם לא יתאוננו על גורלם בחיים, ואינם דואגים בתביעת צרכי גופם וחומרם, כ"א אלו לאלו ממללים, בזכרון ימי קדם, מאשר בעיניהם זכו לראות את מורם ורבם, ובאזניהם שמעו בשיח הקדש בחג שמחת התורה או בי"ט כסלו, בהדברים האלו יחיו, ובהם יבקרו חשבונותיהם הרוחניים הפרטיים, בחייהם ההוים, המתאים הוא עם ההנהגה וההדרכה אשר ממקור הקדש עליהם נשפע, ובאים לידי מסקנא, אשר איש את רעהו יעזרו לעודד רוחו, ולחזק לבבו בתום ויושר, ונפשם עליהם תעלז לקדם איש פני רעהו, בידיעות ברורות מאשר יעלה בגורלם לעשות לטובה ולברכה, ואור התורה ומדות המסולאות במושבותם תאיר ליושבי המקום ההוא באגודת לומדים בחול ובש"ק.
והאל הטוב נותן [התורה] לעמו ישראל, והחונן לאדם דעת, הוא יהי' בעזרם להצליח להם ולכל עם הקדש ד' עליהם יחיו בכל עניניהם בגו"ר, ויראו פרי טוב בעמלם וירום קרן תורתינו הקדושה, וישראל הולך וגדול עד כי יבוא גואל צדק בב"א.
ואני עיני ולבי נשואות למרום, כי בעבור הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע שבטחו בו ית', ויגעו ביגיעה גדולה, להחיותינו כהיום הזה, ע"י תורתם הקדושה, יהי' בעוזרי נפשי כי אוכל להועיל, לכל אשר יבחר להתקרב אל הקדש, ולהיות בעזרו.
ויזכיני השי"ת לעבדו בלבב שלם, לקיים פקודת צוואת הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע להשתדל בהרבצת התורה והעבודה, בנגלה ובדא"ח, בכל מקום ומקום, ויזכיני להביא בפועל לטובה ולברכה.
ואתה תלמיד יקר, הואיל נא הודיעני גם אתה מאת אשר עזרך אלקים בחסדו הגדול, לעשות לטובה ולברכה בקרב אנשי מקומך, יברכם האלקים. הלא למחי' שולח האל ית' את כל אחד ואחד מישראל, להאיר ולהעיר, וכאמרם ז"ל (פסחים פ"ז ב') צדקה עשה עם ישראל שפזרן, ויבואר עפ"י המד"ר (שה"ש פר' [ב]) ע"פ קול דודי, אחד מכם גולה לברבריא כו', ויתבאר הענין למדי בכמה דר[ו]שים להיות זהו תעודתינו עלי אדמות לעורר ולעודד לב ישראל הער לכל דבר טוב ומועיל, כמאמרז"ל במד"ר שמות פמ"ט בתחלתו ע"פ מים רבים כו'.
ברוכים יהיו עם ד', וכל אשר להם, בני ישראל יפים הם, יקרים הם, לבם תמימה את ד' תמיד, אהבתם חזקה נטועה וכמוסה (וכדרשת רז"ל ע"פ עלמות אהבוך, על מות אהבוך וכדכתיב כי עליך הורגנו כל היום, נחשבנו כצאן טבחה), ורק שקושי החיים מטרידים, וכאשר מעוררים אותם מתעוררים לכל הטוב והמועיל.
ואשר ע"כ, תלמיד יקר, דע תעודתך, זכור בוראך ומורך ורבך, אשר בצל שדי יתלונן, דרישתו כי כל אחד ואחד מאתנו עבוד יעבוד את האלקים, בלבו נפשו ומאודו, וישרת את עם סגולה, לתת לפניהם בכל עת ובכל מקום, מזון המבריא בלימוד פרקי אבות העולם, שיעורי אגדה, דא"ח, לעורר על אהבת רעים דבוק חברים, ולקרב הלבבות בשיחות נעימות מהוד ישראל ותומתו, נעימות התורה, וחיבת הקדש, ואשר בתום לב ובעוז נפש יתחזקו בדגל אלקי ישראל בתורה ועבודה, איש איש באשר יוכל.
לא את חכמתינו והשגתינו האלקים דורש, ולא בתבונתינו יתאווה, ברצונו ית' עלה, כי יואיל להתענג על שפיכות נפש, ולב תם הולך מישרים, גם באמרו מזמירת מלך ישראל, בלמדו פסוק בתורה, עם פירש"י ובקיימו מצותיו ית'.
והאל הטוב יהי' בעזרך, ובעזר כל אחינו היקרים יחיו היושבים במחנך, ד' עליהם יחיו, כי תקבעו שיעורי לימוד ברבים בכל אשר תמצאו לנכון ואור נועם יהי' במושבותיכם.
יואיל נא הגד שלום וברכה משמי, ומשם כל תלמידינו התמימים יחיו, לכל אשר ידרוש בשלומינו. והאל הטוב יזכינו לשמוע מנועם שלומם הטוב.
באשר הילוך הדואר כנראה הולך ומסתד[ר] ת"ל ואפשר יהי' לדבר בכתב, ובכ"ז לא אדע ברור אם התקבלו מכתביי הנ"ל, אשר ע"כ באם אשיג להעתיקם אשלח עוד פעם ועוד פעם, ונא להודיעיני האדרעסין מתלמידינו התמימים יחיו הנמצאים במקומותם ואשר ידועים לו ולידידינו הררש"א 6 שי' והרב ר' אהרן שי' אקסילראד, למען אוכל לדבר גם עמהם.
והי' ברכה ושלום כאוות נפשו וידידו הדו"ש בן מורו ורבו.