אגרות קודש - כרך יד - ה'עד

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/ig/index.htm">אגרות קודש</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/ig/14/index.htm">כרך יד</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/ig/14/5074.htm">ה'עד</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/ig/14/5075.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/ig/14/5073.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pagenumber>ה'עד</div></p> <p class=bodytext>[תחלת מ"ח תרפ"ב]</p> <p class=bodytext>ב"ה</p> <p class=bodytext>כבוד ידידי עוז הרה"ג המפורסם נכבד ומרומם וו"ח אי"א כש"ת מוה"ר ישראל איסר יעקב נ"י</p> <p class=bodytext>שלום וברכה,</p> <p class=bodytext>מכתב כת"ר מעש"ק תבוא קבלתי קודם הו"ר העבר ובקשת כת"ר ע"ד הפ"נ מלאתי ושומע תפלה יקבל תפלתו ויתחזק בריאותו ויוכל לשקוד על התורה והעבודה באריכות ימים ושנים, ועיני כת"ר תחזינה רוב נחת וענג בעדתו, ובכל אחב"י ברו"ג.</p> <p class=bodytext>וע"ד שעניתי לידידינו רד"ק שי' על שאלתו, דבר ההשתתפות עם הנראים כאוהבים ודורשים שלו' ארצנו הקדושה תובב"א, הנה בטח ראה כבו' המענה כולה. ובגוף ועצם הדבר לא אוכל הגד מאומה, עדי ידעו בבירור פרטי הדברים, דבר שלם ולא חצי דבר.</p> <p class=bodytext>עתה בהגיעני מכתב כבו', דמיתי אשר ממנו אדע פשר דבר הענין ומטרתו באשר הוא, ואדיר חפצי הוא לדעת, מי ומי הן המה מכבוד הרבנים הגדולים, עמודי התורה, והוראה, ד' עליהם יחיו, אשר אנחנו כל בית ישראל נוכל ללכת אחריהם, בנדון כזה, בתום לבב, כי בקיאים ומומחים המה בדבר ואשר יוכלו לקחת עליהם אחריות אחרית דבר, כי ממלאים הם בזה פקודתם, ומשמרת קודש עבודתם, אשר זאת היא התעודה הנתונה להם, מאת אל חי, אבינו שבשמים יתברך.</p> <p class=bodytext>עמידתי בתור מזכיר ואיש סודו של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, במשך כעשרים שנה, בכל עניני הכלל, הנוגעים לנשמת ישראל, רכושו הנפשי והבשרי, רקמה בקרבי השאלה הנזכרה. כהיום מדפדף הנני בספר היומי, מכל העבר לעיני, מחזות שונות מאסיפות רבנים, ועסקני הכלל, שיחתם התלהבותם ונבואתם, ובאזני שמעתי דברים, דברי אלקים חיים, יוצאים בלהבת אש קדש הקדשים, מעולפים בסיפורי תבונה, והן המה ידרשו פתרון השאלה הנזכרה.</p> <p class=bodytext>באחרית הימים מימי אלול תרס"ח, נתועדו אחדים מראשי מגיני היהודים והיהדות, בארץ אשכנז, וכיוונו התועדותם, עת נסוע הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקלללה"ה נבג"מ זי"ע מקארלסבאד, לביתו דרך בערלין, ונקראתי לבוא שמה, התועדותם נמשכה כיומים לשוחח בענינים שונים. בהמשך הדברים, התעוררה השאלה, ע"ד הענינים, שאחינו החפשים לוקחים חלק בזה ויכלכלום רק ברוח מדיני, אשר מהראוי הי' כי הרבנים הגדולים יתקרבו לזה, ויעמדו בראש באופן שיתאים אל התורה, האם אי אפשר למצוא פשרה, כי התורה וחיי עולם יתאימו, ואז היתה לב ישראל במנוחה, כי דרכם בטוחה.</p> <p class=bodytext>ויאמר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק לאמר, כן הדבר התורה והחיים מתאימות הנה, אמנם רק כשהחיים הוא עפ"י התורה. למראה עין השכל הלא עצה ישרה היא אשר הרבנים יעמדו בראש ההנהגה, ואז התקוה כי יתנהג הכל על צד ההכשר. אבל האמת אינו כן, תעודת הרבנים כתעודת הלאום כולו, היא תורתנו הקדושה, בה כוחם גדול, ובה יוכלו לדרוש מאת העם, כי ישמעו אליהם, ויבטלו דעתם ורצונם, ובהיות כי דבר הוי' זו תורתינו הקדושה, רבני ישראל וגאוניו קרובים אלי' יותר בהתמסרותם אלי' ברוח ובפועל, אשר ע"כ להם הכח והעוז, להגיד לעם הקדש, כה תעשו וכה תלכו, ועל עם הקודש החובה, חובת אלקים וגזרתו ית' לשמוע בקולם, ולהשליך יהבם עליהם, לילך תום ובטוח, ולהביא בפועל בחיים את כל אשר יצוום, בכח התורה, בשם הדת, ובשם אלקינו אלקי אבותינו.</p> <p class=bodytext>תורתינו תורת אל חי, היא המקפת אותנו, ואת כל בן עם קדשנו, מיום יצירתו, בקדושת וטהרת בית ישראל, עד יום האחרון בחיי בשר בעבור האדם מחיי גוף לחיי נשמה, בה נחי' חיי עולם זה, במאכל במשתה, בארחי הבית בהעמדת דורות ישרי לב, בעבודה בשדה, בחברת המדיני, ובעבודה האלקית במזוני הנפש והרוח, ובה נחי' חיי עולם הבא, באור כי טוב, לעמוד לפני הוי' עד עת בא פקודת כל יצורי עולמים, אשר ישני עפר יקומו, והאלקים יבנה עירו, וייסד היכלו ובית קדשו יפאר, כיעוד האמור.</p> <p class=bodytext>גאוני ישראל והדרתו, הן הנה העומדים בין הוי' אלקינו, ובין עם הקודש, להגיד להם את דבר ה' באשר הוא, עפ"י התורה והמצוה, מבלי התחשב עם ידיעת העם, חפצו ומיאונו, צירי אלקים המה, וזאת תעודתם עלי אדמות, מהם יודרש, נוסף על חובתם, כחובת כל בן הלאום, לדרוש זכות העם מיד עושקיו, ולהגן עליו, מהתנפלות מחלליו, וחפצי רעתו ח"ו, גם זאת כי ישימו נפשם בכפם תמיד, רק בעד טובת עמנו, הזמני והנצחי.</p> <p class=bodytext>אמנם כ"ז כאשר החיים עפ"י התורה והמצוה נוסדה, אבל בענינים, אשר רק החיים סובב הולך, הולך ושואף, מבלי התחשב עם תורתנו הקדושה, מי הוא זה מאתנו אלה פה היום, או מגאוני ישראל ופרנסיו, אשר בעלם ומלואו, אשר לו העוז והכח לאמר, בכח התורה והיראה, אשר כה הענינים דורשים, וא"כ עלינו להתפשר, בה בשעה אשר אנחנו כולנו וכל עם הקודש יודעים, כי תורתינו נצחית היא, לא תכיר שום פשרה, ובלתי נותנת רשות פנות ימין ושמאל, וכל אשר אמר האלקים על ידי נביאיו ועבדיו, ורבני ישראל וגאוניו, במה איפוא יוכלו לקחת עליהם אחריות עם הקודש ותומו הניתן על ידם, לעבדם ולשמרם. לכו ונלכה בדרך העולה לרבים, לחזק בתי התורה ולדרוש טובת העם ואשרו, כאשר יצונו האלקים בתורתו, ובה נראה הצלחת שושנת יעקב.</p> <p class=bodytext>הנה לעיני ניצב כהיום מחזה אסיפת הרבנים ועסקני הכלל בעיר וילנא בשנת תרס"ט בחדש אייר, בהתברר שאלת הרבנים והרבנות, ע"ד הצענז, וחדרי ישראל ומלמדיו, אשר רבים מהנאספים שאמרו, והוכיחו בטובת הדבר והכרחו. אמנם גדולי ישראל וגאוניו, גם בידעם המצב הכללי מבט הממשלה על אחינו, אשר הי' חד ומלוטש ביותר, וכוכב רע עלה לעומת אבירי הרועים, ושבט הפרעות בידו לאמר, קבלו דעתי, כי כה הענינים הכוללים דורשים, בכל זה תומת לב ישרים לא נוכלה וותר על מחמד ישראל. ואז טרם שהועמדו השאלות על רוב דיעות, יצא הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק בנאומו ויאמר:</p> <p class=bodytext>האלקים נתן אותנו בגולה. לא בבחירתנו אנחנו, וברצוננו, עזבנו את ארצינו, וכל הקדוש לנו, בזכרון ראשונים. מני היום שעבר אבינו הראשון, אברהם העברי, ראש המאמינים, את עבר הנהר ללכת אחרי אלקינו, באמונה טהורה, ויבוא ארצה כנען, עד יום צאת רבינו, רבי יוחנן בן זכאי בחרב בית אלקינו, משך אלף שמונה מאות עשרים וחמשה שנה, על כל פסת גרגיר ארץ קדשינו, חרות גאון צור מחצבתנו, החקוק בלב כ"א ואחד מעמנו לעד.</p> <p class=bodytext>והאלקים הוא יגאלינו. לא בכחינו ובזרוע ידינו נשוב אל ארץ אבות אבותינו, אשר בחטאינו אחרי אלפי התראות נביאינו, בשם ה', מעלי' נגרשנו, ויתן ה' אלקינו אותנו בגולה, ונלך מגוי אל גוי, ו[מ]ממלכה אל ארצות נכר, עד כי לארבע רוחות השמים, התפזרה עוניחא בשומ םוקמ לכבו.םיקלאה ם - ונינרק םוריו 'ה םחרי - מבלי התחשב עם ברכת הארץ בקנין וסחר הבאה לרגלם, מוכים ורדוים, שנואים ורדופים אנחנו. גם דור עשירי וחמש עשרה, כגר בארץ נחשבנו, וכל חלאת בני אדם בלעילת רשע ומשטמה, עלינו יתגלגלו, ויתנונו למוצצי דם אזרחי הארץ, אוכלי בשר אדם, ולמופרי ברית תושבים.</p> <p class=bodytext>םילוג שארב ונכלה רשא,הנש םיעבראו תואמ הנומש ףלאכ,ונל הז - ונשפנ תודפ םיקלאה שיחי - מני אז עד היום חליפות היו בעמינו, דור דור גאונו ותפארתו, ולעומתו גם מעיקיו וצורריו, אבל בכל זה דגל הלאום האלקי, טהור וקדוש הי' ביד כל בני העם, ועליו יתנוסס "האלקים דתו תורתו ועמו אחד" כתובה על יריעת דעת מרוקמה בפתיל[י] אהבה, על אריגת להבת שלהבת עוז התמסרות הבשר והדם כאחד.</p> <p class=bodytext>ברה לע סימעהל,הרוהטה הנומא רוקמ,רדחה אוה,ונינפג תרמז ץוצקל,ונימרכ יעטמ תונשל,ונל םירמוא םויה - דואג הציבורי, ותדעב םיינחורה םייחה ינינע לכב יחה חורו - משאת עול בלימודי חול והדומה.</p> <p class=bodytext>רבני ישראל, עליכם לעמוד בחזקה ולאמר גלוי לעין כל, הביטו אל דגל העתיק הלזה, נס שתול על פלגי דם הנהו, הם דמי הבנים והבנות, נערים גם זקנים מקדשי שם שמים, ועוז נצחם נשאר לעד. אל תגעו בתורתינו, אל תמיתו את ילדינו, ואל תשודדו את נשמת חיינו. את בשרינו נתן האלקים בגולה, אמנם נפשינו, דתינו ותורתינו חפשים הם.</p> <p class=bodytext>אלקים אחד הוא, תורה ומצות אחת המה. את האלקים התורה והמצוה, שעבדו וקיימו אבותינו, בארצנו, אותו נעבוד, ואת תורתו ומצותיו נשמור אנחנו, וכן יעשו בנינו ובני בנינו עדי עד.</p> <p class=bodytext>על גבינו חרשו חורשים, האריכו לענותינו. בני הרוגים אנחנו, בני שרופים אנחנו, אבל בכל זה, בעזרת צור עולמים, על במתי עולם עמינו תעמוד תורתינו שלמה אחת היא, כלולה בהדרה ובלולה בדמינו.</p> <p class=bodytext>בשם הדת, בשם התורה, ובשם לב עם הקודש, הטהור מכל שמץ דופי, הנני פונה אל באי כח הממשלה, לאמר להם, עם ישראל חפשי הנהו מכל עול ומועקה אשר ישימו על דתינו ותורתינו. דרכינו דרך קדש סלולה היא לפנינו, בה הלכו אבותינו, בה הולכים אנחנו, ובה ילכו בנינו ובני בנינו עדי עד.</p> <p class=bodytext>ועתה אם ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכ', אז הלא ההוה יקח מופת העבר ובעקביו יהלך, הנה לא חדשה היא בארץ, אשר עם ישראל מתנודד, אנה ילך ואנה ישים פעמיו. עלינו לדעת כי התורה רק היא מעוזנו והאיש החפץ חיים ולעודד נשמת ישראל, ירביץ תורה ויאדירה, ייסדו חדרים וישיבות, להקים דור ישרים, ולקבוע עתים לתורה, כאשר בימי קדם, ואז אור יהי' במושבי אחינו בית ישראל, ד' עליהם יחיו.</p> <p class=bodytext>ויקבל החוה"ש והברכה מאדוה"ש כאו"נ וידידו הדו"ש מוקירו ומכבדו בן מו"ר.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/ig/14/5075.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/ig/14/5073.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>