ה'פט
ב"ה, א' כ"ו מר"ח רפ"ב
כבוד ש"ב ידידי יקירי הנכבד ומרומם וו"ח אי"א
מו"ה שמואל שי'
שלום וברכה,
במענה על מכתביו מב' וירא וא' חיי, נהנ[י]תי מאד מאשר קראתי הנא' במכתבו מפורש, בדבר התעסקותו לטובת הענינים, בהרמת התורה ומצבן של ישראל ה' עליהם יחיו בנאומיו, ואת אשר שמעתי מאת ר' מנוחין ועוד, אשר דבריו נשמעין בחיבה, ועושים רושם טוב, טוב הוא מאד, וטוב בכל טוב יושפע למו בכל אשר ישאל לבבו הטובה, וירוממהו האל מעלה מעלה, ויצליחהו בהצלחה מופלגה בכל אשר לו, אשר יוכל לשקוד בטובת אחינו הזמני והנצחי, כי זה כל האדם באשר הוא אדם חלק אלקה ממעל, ויכניס א"ע בזה יותר ויותר והאלקים יעזרהו בעזר בלתי מוגבל.
את אשר שאל וכותב וגם יש הרבה ענינים שנוגע לדעת ממצבו הנני עונה לו בזה בצעטיל מיוחד (אשר בקשתי כי לאחר קריאתו ישרפנו כי למה זה יתגלגלו דברים נפשיים ברחובות קרי' כי את אשר אגיד למו לא אגלה לזולתו).
בדבר שתי שאלותיו, הא' דבר נסיעתו למאסקוא, והב' דבר נסיעתי, והתראותינו.
שאלות כאלו דורשים פתרון מקורי ויסודי, אשר הי' מתבאר יותר בדיבור מבכתב, אבל עלינו להתחשב בכל עת לתווך את הראוי והאפשרי, ראוי הי' לעשות כמה וכמה ענינים אשר היו מביאים תועלת רב בעזה"י בהרמת קרן ישראל, קרן התורה וקרן היהדות, וכאשר הננו באים בקירוב יותר לזה, הנה האפשרי טופח על פנינו ומעכב בעדינו, ואז הננו נסוגים לאחור גם מן הראוי שיש עליו אפשרי. וזאת צריכה להיות עבודתינו לבלי העמיס כ"כ ולהגדיל את הראוי, כ"א כפי אופן האפשרי, ואז בא הראוי בתקנתו, ובחיות רב, ומוליד אפשרי יותר גדול, ומתרחב חוג הפעולה לטוב, והיא שליבת התעמולה וההסתדרות אשר מעת לעת תתגדל ותתחזק. ואשרי האיש שככה לו, ומאזני פלס בידו לתווך ביניהם ודעתו חזקה לעלות משליבה לשליבה בסולם העבודה והחריצות.
ראוי הי' כי בכל עיר ועיר יהי' ועידת אנשי מעלה (אשר דעת להם לדעת מהנוגע לחיי עמנו הזמני הוא החומרי, והנפשי בלימוד והדרכה וחינוך) ומורים בראשם, אשר יסדרו, מוסדות החסד הנהוגות בקרב עמינו העתיקה, ויתנו לבם ונפשם על מקור חיי הלאום כולו, הוא הכנסת והמדרש, בית הכנסת הוא מעין מים זכים בחיבת הקודש, והתלהבות הנפש, הלוהטת בכל אחד ואחד מעמינו, ובאם שיסודר בסדר הראוי, הנה שם ימצא חיים ואושר מהשוע בתורה ועבודה עד העני בדעת שבישראל, כי שמה (בהיות הכנסת בנוי על תלו) ימצאו שיעור גמרא בלימוד עיוני, שיעורי משניות והלכה בשו"ע, אגדת עין יעקב, פרקי אבות ומדרשים, למודי דא"ח לשגשג הנפש ולסייע עליצותה ושאיפותה, וגם אגודת מזמרי זמירות מלך ישראל ומנעימותיו בלב טהורה ועדן הנפש.
המדרש, כאשר יהי' מסודר, הוא מעין מי התורה, חיי הלאום הקדוש, גאונו והדרתו. החדר, בו יבואו ילדינו עם לבותם הטהורות, וכשרונותיהם הנעלים, לשמוע וללמוד שיח אבות אבותינו, הנאמר לנו מאת אלקינו בטהרתה ובשכלולה, בו ינקו אורחות חיים בחיי עבודת השכל ע"י מלמדים להועיל, ובו ימצאו אושר אלקי בקנין מדות המנושאות, ממנו יבואו ויעלו להשיעור, לשמוע שיעור בגמרא, ופרק בהנהגת אדם עם חבירו, וקנין מעלת השכל ומדות ישרות, עד בואם להישיבה מקום פנס התורה מאיר באור אלקי וחיים שכלים אין סוף, וימלאו כדי שכלם ממי החכמה העמוקה, חכמתו ורצונו ית' הנאמרת מפורשת בדעה רחבה ובשכל מזהיר, ויעלו מעלה מעלה בידיעה, ובפועל טוב, אשר בגלל כל אלה הי' עם הקדש עולה מיום ליום בסולם הצלחת הנפש אושרו וטובו, אשר זה רק זה הוא קנין עמינו מלפנים, וגם כהיום, יברכהו האלקים.
ראוי הדבר כי בכל עיר ועיר יהי' הרב ובעלי תורה מנצחים על עבודת משמרתם בהרמת התורה, מוסדי החדר, החזקת הישיבות (אשר מחוצה להן), העמדת קופת הרמב"ן (הנהרס עתה לגמרי), השגחת עין פקיחא בהנוגע בטהרת עם קדשינו, באכילתו (בבשר, וגם במאכלי חלב כשרים), בשמירת הדת והמועד.
וראוי הדבר כי ימצאו עסקני הציבור אשר יאגדו כל אלה לאחד, כי עיירות מדינה אחת יתדברו הם יחדיו ויעוררו זה את זה, וכל עיר פלכית תעשה תעמולה בערי המחוז, והמחוז בכל ערי השדה, והעיירות בהמושבות החונים עלי', ועל כולם הי' מרכז אחד משפיע בהתעוררותו, ושיתוף כחו בכל אשר יוכל להיות בעזר מקום אחד ממקום אחר מפנים המדינה, ולהיות בא כח כל המדינות להתיצב באגרותיו ודרישותיו מאת אחינו היושבים חוצה להיות בעזר אחיהם היושבים בפנים המדינה ולמלאות מחסורם באשר יוכלו. וכמו כהיום אשר המחסור בספרים הולך וגדול, אין סידורים אין חומשים ובפרט מסכתות ושו"ע, גם קיצור שו"ע בקושי גדול ישיגו, ומדוע לא נוכל דרוש כזאת מאת אחינו שבחו"ל ה' עליהם יחיו, אשר יהיו בעזר ילדינו בנינו ובנותינו שלא ישכחו להתפלל ח"ו.
אבל מה יאמר האפשרי על כל הראוי הנכבד הלזה, ואת אשר ימצא עוד ועוד כמה וכמה ענינים הראויים מאד. ובאמת אין זה רק ראוי כי אם נחוץ ומוכרח, כאשר נאמר כי ראוי לדגים להיות במים אשר בלעדם אי אפשר להם להתקיים, וההעדר הוא מיתתם, כן אנחנו, אין אלו הענינים ר"ל רק ראויים לנו כי אם הכרח אשר בלעדם אי אפשר להלאום הקדוש להתקיים אפילו שעה אחת.
הנותן לב ודעת על כל הנעשה עמנו, במשך השנים האלו, מהתהו אשר בקרבנו, והבוהו אשר יסובבינו, יבהל יפחד וירעוש, הבתי מדרשים ח"ו עזובים, הבתי כנסיות סגורות, החדרים ריקים, וגוף קדוש וטהור, הוא עם קדוש, יסלח לי ה' אם אומר, אשר מפרפר הנהו זעיר שם, כמעונה וסובל מכאובים נוראים, תנועת חיים בו יראה ועוד מעט וח"ו כו'.
ועתה כאשר כל איש יראה, אשמים רק אנחנו, וכל אלו אשר ביכולתם לעשות מאומה, כי לב ישראל פתוחה היא ת"ל לפנינו ער הוא לכל דורש טוב בדבר הרמת התורה והלימוד, כי כולם נוכחו לדעת, כי רק התורה היא חיי הלאום, וכל אחד מישראל ידו פשוטה לאחוז בהדגל הקדוש והעתיק, אשר אותיותיו מזהירים, "האלקים תורתו ועמו אחד", ורק אנחנו יושבים בחיבוק ידים, מאתנו נמצאים, נמצאים רק מבכים את המצב ונושאים קינה ונהי, וכן כאלו המגביהים עוף להוליד הכל ברגע אחת, אשר שני קצות אלה אין תקוה למו.
עלינו לעשות ככל האפשרי לחלק את המדינות ולבוא בחילופי דברים עם כל עיר ועיר, לעלות מהקל אל החמור. נתחיל מהחדרים והת"ת לאגדם לזרוק את הרפש והטיט, ולתת בהם רוח חיים ע"י מורים טובים, ועם זה בא בדברים עם עוד, שנוכל לסדר שיעורי למוד והדומה.
אשר ע"כ כאשר ת"ל האלקים הצליחו, הנה מלבד זה, את אשר ביכולתו לעשות חיות בעירו (מהאמור בזה מאחר שידונו בכבד ראש בדבר) הן בהת"ת והחדרים אשר הוא נשיאם, יבוא בכתובים בכל העיירות בכל הפלך תחלה, להודע מצבם אי' נמצא ת"ת וחדרים, ולבוא בחלופי דברים עמהם בזה, ואפשר ימצא כי יוכל לעזור להם אי"ה, בכל אופן הי' מביא תועלת רב.
ולדעתי יכול לבוא בחליפות דברים גם בפלכים אחרים כמו פאלטאווע צערניגוב (ע"י ערי הפלך אשר בודאי יש לו מכירים ומיודעים בשם), ובמשך קצר הי' ביכולתו בעזה"י להעמיד שורות ת"ת וחדרים, ובכל אופן הי' אצלו הסתדרות נכונה (ארגעניזאציע) עם כל המקומות.
וכן כתבתי לעוד איזה מקומן, בויטעבסק, מינסק סמאלענסק וכו', ואז היינו מתדברים יחדיו לבחור ועד המשתדל בכל זה והי' מביא בעזה"י תועלת רב בהפרט והכלל.
אין לנו בעולמינו אלא תורה, והשי"ת יהי' בעזרינו והוא יחיינו בתוך כאחב"י ברו"ג.
והנני ידידו ש"ב הדו"ש ומכבדו בן מו"ר,
יי"ש.