ה'צט
ב"ה ג' ה' כסלו, רפ"ב
רוסטוב דאן
מו"ה יעקב זכרי' שי'
שלום וברכה.
מאד נהנתי ממכ' מה' בראשי' דבר אגודת לומדי דא"ח במינסק, באברוייסק. והאל הטוב ישפיע שפע מרובה בגו"ר לכל הדבקים בתורתו ית' וברצון עבדיו הקדושי' זצוקללה"ה נ"ע זי"ע.
בדבר משפיעים שי' למינסק ובאברויסק, הנה דבר מינסק דברתי עם תלמידינו הנעלה ר' אברהם ברוך שי' שהי' בימי החג פה, וגם כתבתי למינסק אודות זה. והגם שהי' להרא"ב שי' כמה הצעות ובחרתי כי טוב יותר שיהי' במינסק, והיא טובה כפולה בעזרתו ית' והם יקבלו ממנו רוב ענג. ולאו דוקא אנ"ש שי' כי אם כל אשר יחפוץ באור תורה בנגלה ובדא"ח, כי הוא לומד בטוב, ויש לו חן שפתים אשר ברור מילולו, ואין כושל בדבריו, ושקדן לקרב לב הבעלי בתים בלימוד איזה שיהי' גמרא משניות עין יעקב ומד"ר, וחוזר דא"ח בדברי הרב, וגם יש לו חוש לסדר, והי' יכול בעזה"י להשתדל בדבר עניני החדרים והת"ת ולקבוע לימודים בהבתי כנסיות.
אמנם חולי אחת ר"ל נתפשטה בעתים האחרונים, אשר תמורת זה כי מתחלה ביסוד מוסד החסידות היתה, כי כולנו היו שומעים ומקבלים את אשר יצוונו, כלומר אנחנו היו רק עושי' כמצווה עלינו, ולא בקשנו חשבונות רבים להבין הדבר, און זאגין אייגענע חכמות, וכמעט שהי' דבר מוסכם בפי כל העולם, אז חסידים זאיינען קבלת-עולניקעס, שידענו ברור שזה שמצוים לנו לעשות הוא טוב, וגם אם לפעמי' הי' איזה מניעה בדבר מפני כובד ההוצאה או הזמן והדומה, היינו משתדלי' בכל כח להסיר את הכל, והשתדלנו להביא בפועל את אשר נצטוינו.
ועתה הנה כולנו חכמים ונבונים זה אומר בכה וזה אומר בכה, זה אומר סברא כזו, וזה אומר סברא אחרת, זה ירא ליקח משפיע מפני ההוצאה, וזה שאינו לומד בעצמו, והוא רק חסיד בזה שמתפלל בסידור תפלה של חסידי', והדומה, וממילא אין לו חיות בשום דבר, ואומר למה משפיע, ומי זה ילך לשמוע ממנו, ומה יוכל לעשות. והשלישי הלומד באיזה זמן ונדמה לו כי כבר הגיע למרום הידיעה וההשגה הוא חפץ במשפיע, אבל שיהי' המשפיע מהמפורסמי' בתורה חכ' ויראת אלקים ובלשן וכו'. אשר כל זה מכאיב הלב. ואין הצדק עם א' מג' אלה. עלינו ללכת בדרך הסלולה אשר הלכנו וראינו אור תודה לאל עליון והוא ית' לא יסיר חסדו על להבא, וההוא רוחא קדישא דטהירו עילאה שהאיר בנפשינו הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נ"ע זי"ע יאיר לפנינו לראות דרך ד' האמיתית.
ובכן בוא תבוא בכתובי' גם אתה לאנ"ש שי' במינסק אודות הרא"ב שי' הנ"ל ותוכיחם במעט, כי יהיו אנשים אנשים ולא מוגי לב ועזובים ונטושים בלי דעת חלילה. עליהם לדעת כי הם ענפים, תלמידים, מאילן גדול אשר שרשו עמוק עמוק, ופריו ממעל בשמי השמים, ועליהם החובה לדאוג לא רק בשביל אנ"ש שי' כי אם גם שיהיו חדרים ישיבה והלימודי' בבית הכנסת, מבלי הבדל כלל חסידי' ושאינם חסידי' כי אם שילמדו תורת ד'. וזאת היא מצות הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נ"ע זי"ע הניתן לנו כל החסידים על ידינו לעבדה ולשמרה. ובגלל זאת הבטיחו לנו, היות עמנו בזכותם וישע אלקים ע"י התעוררות רחמים שלהם עלינו ועל כל אשר לנו.
וגם עליהם לדעת כי מאה הבתי כנסיות (כן ירבו רבש"ע לטובה ולברכה) בנועם ישראל ותורתו ועבודתו ית' עליהם החובה לדאוג ולהשתדל בכל כח עוז, בהכרה ובדעת, בלי שום פני' בעולם, איזה שתהי', להרבות האור בכל בית הכנסת ומדרש על ידי קביעת עתים לתורה והתעוררות לדבר טוב ואין טוב אלא תורה והנהגה טובה.
וכאשר הם אינם בעלי יכולת השפעה כזו, ע"כ צריכים למשפיע איש מיוחד וקבוע לדבר זה, וגם מומחה לדבר, ואשר יבין איך לסדר הענינים בעזרתו ית' בסדר הראוי, בלי שום פניות צדדיות ח"ו וח"ו, ושלא לפגוע ח"ו בכבוד של כל איש ואיש, ומה גם בפרנסתו ח"ו, כ"א לטהרתן ועילויין של אחינו עם הקדש, בעילוי אחר עילוי בכל טוב.
בדבר באברוייסק לא אדע עדיין, ובכ"ז אחשוב בזה בעזה"י. וגם אתה הודיעיני מי מתלמידינו התמימי' שי' הנמצאי' במקומות הסמוכי' שהי' ראוי לזה.
חפצי הי' שתחשוב אודות רבנות עיר סמאלענסק. וכאשר אני אינני יודע דרכים ונתיבות בעניני' כאלו, ורק אכתוב אי"ה היום לתלמידינו היקר מו"ה דובער שמשון שי' יפה לויטעבסק באם שאפשר לו הדבר (מפני הזמן והפראפוסק אם נדרש אם לאו זאת לא אדע) יסע בגלל זאת לסמאלענסק. וגם אבקש את ידידינו ראד"מ שי' כי יכתוב אודות זה להתמימי' שי' בסמאלענסק.
והי' ברכה ושלום כאו"נ והדו"ש.