ה'קז
[תחילת כסלו תרפ"ב]
ב"ה
כבוד ידידיי עוז, הרבנים החסידים הנכבדים, עמודי ישראל בני של קדושי עליון, אי"א, אוהבי תורה, כש"ת מוהר"ר משה בצלאל, ומוהר"ר מנחם מענדיל נ"י ויזרח
שלו' וברכה,
ידידיי, מר נפש הנני, בהלקח עטרת ראשי תפארת ישראל מגין התורה המצות היהדות, ועם הקודש, הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע, ולבי יכאב על מצב מדינתינו והריסותה בעניני לימוד התורה, בחדרים תלמוד תורה, וישיבות אשר הרוב מהם סגורות, מפני היוקר, הרעב הדוחק והלחץ, העדר ספרים גם סידורי תפלה חומש וכו', ונוסף על הכל, רוח הקור והחופש הנושב בעוז. אמנם אל אלקים הוי' צבאות אלקי ישראל, נותן התורה והמצוה, חי הוא, ובימינו נשבע, אשר בריתו וחסדו, תומת לב עם קדשנו, לתורתו ואהבתו ית' לא ימוש מאתנו לעד.
בעינינו ראינו עתה כי במעט התעוררות, הנה תודה לאל עליון בכמה וכמה עיירות ממקום מושב אחינו בית ישראל ד' עליהם יחיו, מבלי התחשב עם כל המעצורים הנזכרים, מתחילים זעיר שם להסתדר חדרי ישראל תלמוד תורה וכו' יעזרם האלקים. דעת לנבון נקל להבין, גודל העגמ"נ וכאב הלב, בחוסר הכח בחומר ורוח, הדרוש להעמיד בעזרתו ית', אהלי התורה, מקורי אמונה הטהורה כבראשונה. אך לתשועת ה' נקוה, ואיליו ית' עינינו נשואות כי בחסד וברחמים יעורר לבבנו, ולבב אחינו ב"י, וישרה ברכתו והצלחתו במעשי ידינו, לבנות את הנהרסות (מפני מצב המלחמה והפרעות כו') להחיות ילדי עם קדשינו בטל תורה ואור מצוה.
קוה קויתי כי ראשי אלפי ישראל היושבים בחו"ל ה' עליהם יחיו, דואגים בעד חיזוק התורה המצוה, ויראת אלקים במדינתם, וגם זכרונינו, זכרון אלפי בנ"י ואלפי ונשדק םע ידלי םיפלא - וברי ןכ - החפצים לשפוך נפשם בתפלה ורנה, לפני אדון הרוח והבשר, אלקי השמים והארץ, לדאבון לבבנו סידורי תפלה אין, הנה ביום אשר יופתח שערי הגבול, אור יהי' במושבותינו, ידיעות מנעימות לתורה ותעודה וחיבת הקדש.
תמורת כל התקוה, הנה חדשה מרחוק נשמע כי מעבר לגבול מדינתינו, במדינת ליטא, לאטווע, ופולין, התעוררו אחב"י ה' עליהם יחיו ליסד אגודה בשם "קרן בנין הארץ". ובהשמע הדבר פה, הציונים הריעו בחצוצרותיהם, הם המטיפים והדרשנים לאמר, עם ישראל מכל המדינות הולך לבנות את ארץ ישראל בכח הונו, רכושו, וכל אשר לו, ובזרוע ידם יעשוה לארץ פרי.
ראו אחינו, גם הרבנים הגדולים הרביים המפורסמים שמו השפעתם על צאן מרעיתם, לילך לבנות את ארצינו, ארץ הלאום. הרבי מגור שליט"א עם כב"ב שי' ואתו עמו רבים מהחסידים בעלי הון ועושר רב, יצאו מאת פולין ללכת ארצה ישראל לבנות להם בתי חרושת שונים, בתי מטוה, הסירו את המסוה שהחזיקו בה מתחלה לסבות שונות, מהשפעת שאר חבריהם הרבנים הימנים והקיצונים ביותר אשר אושר ישראל רק בתורתו, אמנם החיים הכריע את הכל, ויתן בם דעת ותכונה, כי ארץ נדרש לנו, שפה דרושה לנו ולאומים אנחנו כו' וכו'.
אינני אחראי כי כה דברו בכל המקומות, ואיני חושב אשר דברתם זאת פעל רושם על לב היראים יחיו, המחזיקים בתורת ה' במצותיו, ובארחות חיי הוד קדושת רבותינו גאונינו הצדיקים מגיני עולם זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, פקודתם אזהרתם הבטחתם וזכותם אשר לעולם לא יסור, ולא ישתנה.
אבל הדבר כמו שהוא לעצמו, באם שיש בו קורטוב של אמת, מבהיל הוא. לא אוכל לצייר לעצמי ענין כזה, וע"כ לא אדבר בו, אף כי רב עגמ"נ ויסורי הנפש אסבול וסובל בכתבי מכתב זה, אבל לא אאמין כי שרש דבר אפילו הארת אמת נמצא בזה.
ועתה הנני דורש בכל תוקף עוז התורה ויראת ה' הנוגע לחיי ישראל ונשמתו, כי יכחישו גלוי הדבר הנאמר אודותם ואודות נסיעתם ויודיעו דעתם גלוי לעין. מוכרחים המה לעשות זאת גם אם יהי' נוגע רק ליחידים מה גם לכלל ישראל. עם הקדש סופר כל צעד מצעדי ראשי אלפי ישראל. ולברר הדבר מלאתי ידי ידידי וו"ח אי"א הנוכחי שי' אשר יואילו תת המענה והביאור על ידו אשר ימציא לי בהקדם האפשרי.
והיו ברכה ושלו' כאו"נ וידי"ע הדו"ש מוקירם ומכבדם,
יי"ש.