אגרות קודש - כרך יד - ה'קיט

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/ig/index.htm">אגרות קודש</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/ig/14/index.htm">כרך יד</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/ig/14/5119.htm">ה'קיט</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/ig/14/5120.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/ig/14/5118.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pagenumber>ה'קיט</div></p> <p class=bodytext>ב"ה ה' ז' כסלו רפ"ב</p> <p class=bodytext>שלום וברכה.</p> <p class=bodytext>הראשון אשר ביקש ופעל את ההצלחה מאת האלקים הי' אליעזר עבד אברהם כמבואר ענינו בא[ו]רך בתורה, אשר כנראה בזה ברכו אברהם אדונו כאמור ויאמר אלי כו' ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך, וכן התפאר בזה באמרו והוי' הצליח דרכי.</p> <p class=bodytext>השני יוסף שנק' איש מצליח, ואי' בילקוט גבר קפיז (מדלג), שדילג מגדולה לגדולה ונתעלה בעילוי אחר עילוי, וזהו כי כל אשר הוא עושה ד' מצליח בידו.</p> <p class=bodytext>השלישי שאול שברכו שמואל, ואמר לו וצלחה עליך רוח ד' כו' ונהפכת לאיש אחר.</p> <p class=bodytext>הרביעי שלמה דכתי' בי' תחת דוד אביו ויצלח, וישמעו אליו כל ישראל.</p> <p class=bodytext>החמישי חזקי' דכתי' בי' ויצלח יחזקיהו בכל מעשהו.</p> <p class=bodytext>הששי נחמי' דכתי' בי' אנא ד' תהי' נא אזניך קשבת אל תפלת עבדך ואל תפלת עבדיך החפצים ליראה את שמך והצליחה נא לעבדך היום ותנהו לרחמים.</p> <p class=bodytext>והנה כללות ענין ההצלחה הוא דבר שלמעלה מדרך הטבע, שהו"ע מזל, כמו שקורין איש מוצלח, בר מזל, גליק בלע"ז. ופירש בפרדס בעה"כ ערך מזל שנק' כת"ר והטעם כי הוא המשפיע כו' להיות בחי' זו למעלה מבחי' שכל, שראשיתה במדרי' החכ', משא"כ מזל הוא למעלה משכל והוא בחי' כתר.</p> <p class=bodytext>אמנם בדרז"ל מצינו 9 מחלוקת בדבר, ר' חנינא אומר מזל מחכים (לפי המזל היא החכ' כדאמר דבחמה נהיר וחכים, רש"י) מזל מעשיר, ויש מזל לישראל (שאין תפלה וצדקה משנה את המזל, רש"י), ר' יוחנן אמר אין מזל לישראל (דע"י תפלה וזכות משתנה מזלו לטובה, רש"י). וכ"ק רבינו הגדול פי' אין מזל לישראל, שבחי' אין הוא המזל דישראל, וא"כ הוא כמר וכמר, דיש מזל לישראל, אמנם מזל זה הוא בחי' אין. וביאור ענינו הוא כדפי' בפרד"ס שער אם א"ס הוא הכתר פ"ז כי הבינה שבכתר נקרא מזל שהוא בחינת המשפעת שבכתר, ומזיל להם שפע, ע"כ דבבחי' כתר יש בו ב' מדרי', דהוא הממוצע וכל ממוצע כלול מב' מדרי', בחי' העליונה שבו הוא למעלה מעלה מגדר השפעת השכל, ובחי' תחתונה שבו מה שהוא ראש ומקור לבחי' שכל, וזהו בחי' מזל, מה שנוזל ונוטף, אמנם זה עצמו הוא בחי' אין לפי שהוא למעלה מעלה עדיין מבחי' שכל. וזהו והחכ' מאין תמצא, דמציאות החכ' שהיא ראשית השכל הוא מאין שהוא בחי' כתר.</p> <p class=bodytext>והנה ההצלחה שזהו מה שתלוי במזל, פי' בלמעלה מן השכל, הוא גם במסחר, בכל העניני' בבית ובשדה, דארז"ל (פסחים נ"ד ב הובא באגה"ק סי' כ"ב) שאין אדם יודע במה משתכר כו', וכמו שראינו במוחש בכמה בעלי הצלחה, דכאשר הם עושי' איזה דבר, אף שבשכל אנושי אין לו מקום כלל, מ"מ לפי גודל הצלחתן נעשה הדבר ההוא מעולה ביותר, ומי שמתחכם בהתחכמות יתירה ועושה הכל בסדר מסודר ובדעת יתירה ואין מועיל, וכמ"ש וגם לא לנבנים עשר, רק הכל תלוי במזל והצלחה שלמעלה מן השכל.</p> <p class=bodytext>ובגמרא (ע"ז י"ט ב') אריב"ל דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים, כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לו. דהנה כתי' כי טוב סחרה, דענין המסחר הוא מה שמפזרים כסף וזהב רב בריבוי עסקים, ולשעה הרי מוציאם מרשותו לגמרי בפיזור רב פה ושם, והכוונה היא להשתכר ולהרויח וכל אשר ירבה לפזר גם בהוצאת שכירים ופקידים הנה הכל הוא לכוונה אחת דמפזר ונוסף עוד רוחים גדולים ועצומי'. וההצלחה היא בזה בהשגת האנשי' הדרושי', ועוד זאת דגם הבלתי ראוי נעשה ראוי וטוב, וכן בעצם העסקי' ההצלחה היא דכל אשר עושה, גם דברי' הבלתי מובנים ומושגי' בשכל אנושי, ולפי האמת גם המובן בשכל אנושי אינו אמת ומכוון לאמיתתו של דבר, כי מי זה יחכם לראות את הנולד ביום כי יבוא, אלא שהוא עושה על דעתו ותבונתו וה' מצליח לו [מבלי] אשר יודע כלל מאין בא עזרו וישועתו, ביתו ונחלתו יפרוץ במאד עד בלי די.</p> <p class=bodytext>והנה כמו שהוא בחומריות העסקים במסחר וקנין הוא גם בעבודה הרוחניות, אשר יש שעניניו מצליחים, דירידת הנשמה בגוף היא ג"כ עסק ומסחר (כמבואר בד"ה אם כסף תלוה, של כ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע), וההצלחה היא בזה, דכל מה שהוא עושה בקביעו' עתי' לתורה ועבודת התפלה (לפ"ע) וקיום המצות והזהירות (באמת לא מצד החיצוניות והרגילות, כ"א באמת ממש כו'), ד' מצליח בידו.</p> <p class=bodytext>ובכללות ענין זה מצינו ששה עבודות חלוקות שהם ו' הנ"ל, הא' היא מי שהוא בבחי' עבד, עבד אברהם אנכי, דאברם הוא שכל הנעלם מכל רעיון, ועבד אנכי לקיים ולעשות כפי גזירת האדון ית' ויתעל', וזה בכחו לבקש את ההצלחה, והוא גם פועל כזאת מאת האדון, להיות עבודתו נאמנה.</p> <p class=bodytext>הב' הוא בעל נשמה בעצם (כלומר נשמה כללית).</p> <p class=bodytext>הג' מי שדרכו במתון והצנע, ונחבא אל הכלים. דהכוונה בזה דאף שהוא מבעלי דעה רחבה יודע ומשיג בטוב ועם זה הוא בתכלי' הביטול לדבר שאינו מושג ונתפס בשכל כלל. ומאחר שבידיעתו בא לידי ידיעה כזו שהוא אינו יודע מאומה, והעיקר היא ההשפעה והגילוי מלמעלה, הנה בזה נעשה כלי כי תצלח גם עליו אור עליון, להיות כל עניניו מצליחים.</p> <p class=bodytext>הד' מה שהנקודה בא בירושה, והוא מתעצם בזה בכל לבו, ומתאמץ בכל כח נפשו לחפוץ במעולה ראוי להצלחה אלקית.</p> <p class=bodytext>הה' בעד החזקת התורה בכח חזק, וכמבואר בסנהדרין צ"ד ב' ארי"נ חובל עול של סנחריב מפני שמנו של חזקיהו כו', ואי' בילקוט (רמז תתקל"ד) ולזבולן אמר שמח זבולון כו', והלא יששכר גדול מזבולן, אלא ע"י שהי' זבולן פורש לים ויוצא לפרקמטיא ובא ונותן לתוך פיו של יששכר (שהם נבונים ועוסקי' בתורה) לפיכך נתן לו (יששכר לזבולן) שכר בעמלו.</p> <p class=bodytext>והו' בעד התחזקות ומס"נ בבנין בית ד' (במועד אשר ציוה ד'), ולהיותו מוסר כל אשר לו בגופו ומאדו בגלל רצון ד' יזכה להצלחה בלתי מוגבלת, וכדאי' בילקוט (תתקל"ה) נכשל אדם בדבר שהוא חייב בה מיתה בידי שמים מה יעשה ויחי', יתעסק בתורה כו', אם אינו יודע לקרות ולשנות מה יעשה ויחי', ילך ויתמנה כו' גבאי של צדקה והוא נצול.</p> <p class=bodytext>ואל אלקים ד' צבאות נותן התורה, אשר יעד והבטיח לכל עושי טוב להיות בעזרם, הוא הנותן הצלחה אושר ועושר בלי גבול, מציאו' חן וחסד בעיני כל, לכל ההולכים בדרכי התורה והמצוה בחיבת הקדש כאמור.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/ig/14/5120.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/ig/14/5118.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>