הוי' יחתו מריביו
1
הוי' יחתו מריבו (כתיב מריביו קרי) עלו (כתי' עליו קרי) בשמים ירעם, הוי' ידין אפסי ארץ, ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו. וצ"ל מהו"ע קשרי הענינים זע"ז, דלכאורה הם ענינים נבדלים, ואינם מתקשרים זב"ז, דהוי' יחתו מריביו הוא ענין לעצמו והוא מה שהוא ית' שובר ודוחה את הרע הגמור המריב נגד הוי' שהוא גילוי אור, והוא ית' משפיל ומכניע את כל הקמים נגדו ית' וכנוסח שובר אויבים שהוא רע גמור שהם אויבי ה' ומכניע זדים, ואופן השבירה וההכנעה הוא דעליו בשמים ירעם, ויתן עז למלכו שהו"ע התוקף דקדושה ועובדי ה' הוא ענין בפ"ע, ומה שירים קרן משיחו הו"ע בפ"ע, והיינו דכל א' מהענינים האלו הוא ענין בפ"ע ומהו שכוללם יחדיו דמשמע שהם שייכים וקשורים זב"ז, עצ"ל מהו דהכתיב הוא מריבו ל' יחיד והקרי מריביו ל' רבים, עליו בשמים ירעם פי' רש"י עלו כתי' אפי' עלו בשמים מרעים עליהם ומורידם, וצ"ל מהו"ע העלי' בשמים ובאיזה כח יש להם למריבי ה' לעלות בשמים, ועוד דמריביו הוא ל' פועל יוצא דהמריבים הנה לבד זאת שהם בעצמם מריבים נגד ה' הם עוד פועלים המריבה נגד ה' גם בזולתם, וצ"ל מי הן המה אלה