תרפ"ט - ועבדתם את הוי' אלקיכם - 128

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/maamarei/index.htm">ספר המאמרים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/maamarei/689/index.htm">תרפ"ט</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/maamarei/689/12/index.htm">ועבדתם את הוי' אלקיכם</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/maamarei/689/12/128.htm">128</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/maamarei/689/12/129.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=parent_heading>ועבדתם את הוי' אלקיכם</div></p> <p class=bodytext><div class=pageno>128</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>ועבדתם</span> את הוי' אלקיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך, וצ"ל מ"ש ועבדתם ל' רבים ואח"כ אמר לחמך מימיך מקרבך ל' יחיד, וסוף כל סוף הרי מקבלי הברכה בלחם מים והסרת המחלה הם אלו העובדים את הוי', וא"כ למה מתחיל בל' רבים ומסיים ביחיד. ועוצ"ל דתחלה אמר ועבדתם וברך כו' ל' נסתר, ואח"כ והסרתי מחלה מקרבך במדבר בעד עצמו, וכמ"ש ברמב"ן בפירושו עה"ת דהתורה נאמרה כשלישי המדבר, וכמ"ש וידבר הוי' אל משה לאמר, אם הוי' הוא המספר הי' לו לאמר ודברתי אל משה או כמ"ש ונועדתי לך שם ודברתי אתך כו', ואם משה הוא המספר הי' לו לאמר וידבר הוי' אלי, אלא שהוא כשלישי המדבר וזהו וידבר הוי' אל משה ולבנ"י לאמר, הוי' הוא בחי' חכ' כמ"ש הוי' בחכ' כו' והו"ע אורייתא מחכ' נפקת, משה הוא בחי' יסוד אבא שהו"ע ד"ע דז"א, לבנ"י הם נו"ה, לאמר הוא בחי' מל' שהוא החיות של העולם והקיום של העולם דכל ההמשכות הם ע"י בחי' מל', וזהו ועבדתם את הוי' אלקיכם ל' נסתר כשלישי המדבר היינו מה שאוא"ס מספר אופן הבאת והמשכת התורה שמחכ' נפקת למשה בחי' יסוד אבא ד"ע דז"א ולבנ"י הם נו"ה לאמר ההמשכה למטה, ואח"כ והסרתי מחלה מקרבך שהוא כמדבר בעד עצמו והו"ע המשכת העצמות. והנה מאומרו ועבדתם את הוי' אלקיכם מובן שהעיקר הוא עבודה, והרי כל ענין עבודה הוא תיקון דבר ומילוי החסרון וכמו עבודת עבד לרבו, שהוא תיקון דבר ומילוי איזה חסרון אשר יחסר להאדון וע"י עבודתו של העבד מתמלא החסרון, דיש בזה כמה ענינים וחלוקי מדריגות, ישנם עבודות פשוטות כמו חטיבת עצים ותיקון המאכלים, שאינם מכבודו של האדון לעשותם בעצמו, וישנם ענינים בעבודות נעלות כמו נקיבת מרגליות והדומה שהאדון מתעשר מעבודתו של העבד, אשר בכל אופן הנה יהי' איך</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/maamarei/689/12/129.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>