עוז והדר לבושה
178
עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון, ואי' במדרש (בראשית פנ"ט) עוז והדר לבושה של תורה. וצ"ל מהו"ע דהלבושים של תורה הם עוז והדר, ורש"י פי' דכללות הפרשה קאי על התורה ולומדי'. ובמצו"ד מבאר דקאי על נפש המשכלת שהיא עזר לבעלי', ופי' עוז מעשה המצות במיטב הענין ובכוונה רצוי' לכן עוד היותה על האדמה תשמח בזכרה עת הפרדה מן הגוף, והיינו כידוע דהמצות הם לבושים אל הנפש, אשר עי"ז תוכל הנשמה לקבל אור הענג בג"ע התחתון ועליון, וזהו ותשחק ליום אחרון, דהשחוק הוא שמחת הנפש ועליצותה בהוי' דזהו ע"י הלבושים דעוז והדר שהם תומ"צ. ולזאת הנה כאשר עוז והדר לבושה אז הנה ותשחק ליום אחרון, דשמחה זו מורה על החיות וחיים נצחיים. דהנה ארז"ל (תענית ה, ב) יעקב אבינו לא מת כו' (אלא חי הוא לעולם. רש"י) שנאמר ואתה אל תירא עבדי יעקב נאום הוי' ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים, מקיש הוא לזרעו, מה זרעו בחיים (כשהוא מקבץ את ישראל מארץ שבים, החיים הוא מקבץ שהן בשבי, שהמתים אינם בשבי. רש"י) אף הוא בחיים. וביאור הענין, דהנה אי'