גדול יהי'
235
גדול יהי' כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון. ופירש"י רב ושמואל חד אמר בבנין וחד אמר בשנים, והיינו דזה שאומר גדול כו' האחרון קאי על בית שני, וענין הגדלות הוא כדאי' בגמרא (ב"ב דף ג' ע"א) שעמד י' שנים יותר על בית ראשון אמנם בזהר ח"א דף כ"ח ע"א מבאר דמ"ש גדול כו' האחרון מן הראשון קאי על הבנין דלע"ל, דבזה לא שייך פלוגתא דרב ושמואל אם בבנין או בשנים דהבית המקדש דלע"ל יהי' גדול בשניהם, שיהי' נצחי, וזהו גדול יהי' כו' האחרון, היינו אותו שיהי' לע"ל והגדלו' שלו יהי' בהב' דברים הנ"ל בבנין ושנים. דבית ראשית ושני הגם שהשני היה בעשר שנים יותר מן הראשון מ"מ הי' זה בהגבלת הזמן משא"כ הבית דלע"ל שיהי' נצחי. והנה הבית השלישי יהי' מה שהקב"ה בעצמו יבנה אותו, דבית ראשון ושני הוא שנבנה במאמר הוי' ופקודתו אבל הבית השלישי יבנה אותו הקב"ה בעצמו, אמנם הוא ע"י העבודה דעכשיו בזמן הגלות דוקא, והיינו דע"י עבודת הבירורים דזמן הגלות בלימוד התורה ובקיום המצות בעבודה אמיתית ע"פ העבודה דתפלה, הנה עי"ז תהי' הגאולה שלימה, והקב"ה יבנה את הבית והביהמ"ק השלישי יהי' בקיום נצחי. והענין הוא, דהנה בזמן הגלות כתי' כי השליך משמים ארץ תפארת ישראל ולא זכר הדום רגליו, ופי' תפארת ישראל הנה תפארת מורה על ההתכללות וכמו בגוונים הנה גוון א' אין בו יופי כ"א כאשר כלול מהרבה גוונים יש בזה תפארת, דתפארת הו"ע היופי, ותפארת ישראל הוא יופי ישראל ולהבין מהו"ע יופי ישראל, אידישע שיינקייט, הענין הוא דהנה כתיב השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל כו', ואיתא בירושלמי (מע"ש פ' ה' ה"ה) אמר רב הונא ב"ר אחא בוא וראה כמה גדול כוחן של עושי מצוה, שכל השקפה ארורה (כמו וישקיפו