השקיפה
259
השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל, ופירש"י ז"ל עשינו מה שגזרת עלינו עשה אתה מה שעליך לעשות שאמרת אם בחוקותי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם. וצ"ל מהו אומרו עשינו מה שגזרת עלינו, לשון גזירה, ולא אמרו בלשון המקרא מה שצויתנו, דהלא בכתוב אמור עשיתי ככל אשר צויתני, ולמה במשנה ובספרי (שהביא ברש"י) אומר עשינו מה שגזרת כו'. ועוד צ"ל דעל הכתוב אשר צויתני ארז"ל שמחתי ושימחתי אחרים, והיינו דמה שנתן לאחרים הוא בעין יפה. והנה הובאת הביכורים הוא דבר שמחה שבא בטוב לבב וכמ"ש ברינה יקצורו. וכן לקיטת הכרם הוא בשמחה שרואה ברכת הוי' במוחש, ובדרך ממילא הרי הנתינה בעין יפה. וצריך להבין למה ענין זה דנתינה בעין יפה דרשו מהכתוב אשר צויתני. והנה בירושלמי (מעשר שני פ"ה ה"ה), איתא אמר ר' הונא ב"ר אחא בא וראה כמה גדול כוחן של עושי מצוה, שכל השקפה ארורה וזה בלשון ברכה. ולא עוד