תרפ"ט - ביום השמיני עצרת - 56

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/maamarei/index.htm">ספר המאמרים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/maamarei/689/index.htm">תרפ"ט</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/maamarei/689/4/index.htm">ביום השמיני עצרת</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/maamarei/689/4/56.htm">56</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/maamarei/689/4/57.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=parent_heading>ביום השמיני עצרת</div></p> <p class=bodytext><div class=pageno>56</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>ביום</span> השמיני עצרת תהי' לכם. והנה כל החגים והמועדים נתנו לישראל, ולמה בהחג דשמע"צ אמר לכם דוקא דמשמע דבשמע"צ יש חידוש דבר ולכן אמר לכם, וצ"ל מהו החדוש דשמע"צ על כל החגים ומועדים. והענין הוא, דהנה אי' במדרש שה"ש (פ"ז ד') אמר ריב"ל ראוי' היתה העצרת של חג שתהא רחוקה חמשים יום כנגד העצרת של פסח, אלא עצרת של חג ע"י שהן יוצאין מן הקיץ לחורף לית ביומייהו דיזלון וייתון, משל למה"ד למלך שהי' לו בנות הרבה, מהן נשואות במקום קרוב ומהן נשואות למקום רחוק, יום אחד באו כלן לשאול שלום המלך אביהם, אמר המלך אלו שנשואות במקום קרוב אית בעונתן למיזל ולמיתי, ואילין שנשואות במקום רחוק לית בעונתן למיזל ולמיתי, עד דאינון כלן אצלי הכא נעביד כלן חד יו"ט ונחדי עמן, כך עצרת של פסח עד דאינון נפקין מחורף לקיץ אמר הקב"ה אית ביומא למיזל ולמיתי, אבל עצרת של חג ע"י שהן יוצאין מהקיץ לחורף כו' אמר הקב"ה לית ביומא למיזיל ולמיתי אלא עד דאינון הכא נעבד כלן חד יו"ט ונחדי לפיכך משה מזהיר את ישראל ביום השמיני עצרת תהי' לכם, וצ"ל מהו"ע דראוי' היתה עצרת של חג להיות רחוקה נו"ן יום ומ"מ אינה רחוקה הלא ראוי' היתה להיות רחוקה נו"ן יום ומפני מה אינה רחוקה ועוד מהו המשל דבנות הרבה וכולן נשואות רק אלו למקום קרוב ואלו למקום רחוק מהו קרוב ורחוק, מהו ההפרש בין היציאה מחורף לקיץ או מקיץ לחורף, דכאשר יוצאים מחורף לקיץ אית ביומא למיזיל ולמיתי משא"כ ביציאה מקיץ לחורף לית ביומא למיזיל ולמיתי. והנה בשמע"צ עושים שמח"ת דלכאורה הי' צ"ל בשבועות דחגה"ש הוא זמן שניתנה התורה לישראל, ולמה עושין שמח"ת בשמע"צ, אך הענין, דאיתא במשנה דסוף תענית ע"פ צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה (במלך שהשלום שלו. רש"י) בעטרה שעטרה לו אמו (כנס"י. רש"י) ביום חתונתו וביום שמחת לבו, ביום חתונתו זה מתן תורה (יום הכפורים שנתנו בו לוחות האחרונות. רש"י) והן הלוחות שניות, וזהו שעושין שמח"ת בשמע"צ והוא ע"י הלוחות שניות וכמ"ש ביום חתונתו וביום שמחת לבו שהשמחה היא על התורה שניתנה ביוהכ"פ, ולזאת עושין שמח"ת בשמע"צ, אמנם לפ"ז היו צריכים לעשות שמח"ת ביום מחרת יוהכ"פ, דביום הכפורים ניתנו לוחות</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharyatz/maamarei/689/4/57.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>