[בין יוהכ"פ לסוכות תרפ"ב1]
27
בין הקרואים והמסובין הי' הראַבינער דראסטאוו, מר גאלדענבערג2. בעת שישבו סביב השלחן, התחיל הראבינער לספר בשבח עצמו, איך שיש לו בכתב חיבור ע"ד ענינים שונים, ועכשיו הוא באמצע לכתוב ע"ד "בית הרב". מתוך דבריו ניכר הי' שהוא מגזם.
ויאמר כ"ק אדמו"ר, יש משל מכוון לדבריו3: בעל אחוזה פגש בדרכו לביתו איכר קוצר שחת (קאסיאק) והכיר בו שהוא פועל מצוין, ויקרא אותו אליו ואמר לו כמה אתה מקבל שכר עבור פעולתך היומית, ויענה הפועל רו"כ אחד ליום. ויאמר לו בעל האחוזה אני אתן לך שני רו"כ ליום, וגם כוס יי"ש (טשארקא וואָדקאַ) התתרצה לעבוד אצלי, ויענה הפועל בודאי, ובודאי הנני מתרצה.
בבואם הביתה הוציא הבעל אחוזה חרמש (קאָססע) מעיר ווינא, שהיא הטובה והמעולה הנעשית מברזל בדולח, והפועל נתרגש ממראה עיניו, שלא עבד מימיו בחרמש כזה.
הבעל אחוזה הוסיף לאמר, את היי"ש אני נותן לך במוקדם קודם העבודה, וכן עשה. הפועל הי' בגילופין מכל אשר הצליח לו, הן משכרו והן מהכלי הטובה, ונוסף היי"ש שנתנו לו טרם התחיל לעבוד.
ובאיזה מקום אעבוד שאל הפועל? הבעל אחוזה הכניסו לאולם גדול, ואמר פה תעבוד. ויאמר הפועל הלא אין גדלים פה שחת, ויאמר לו הבעל אחוזה ומה ממך יהלוך (מאַחאַי) הרם ידך והעבר החרמש כאילו גדל פה שחת, הפועל עבד כחצי שעה, והבעל אחוזה מציץ מן החרכים ורואה שהפועל יושב בטל ואינו עובד.
ויכנוס הבעל אחוזה להאולם ואמר לו למה אינך עובד, אתן לך עוד כוס יי"ש ותעבוד בחריצות, והגיש לו עוד כוס יי"ש תומ"י, ועבד עוד כחצי שעה, והבעל אחוזה מציץ מן החרכים אם הוא עובד, וראה שאין הפועל עובד, ויאמר לו הבעל אחוזה אתן לך עוד כוס יי"ש אם תעבוד פה, ויאמר הפועל אף אם תכפול משכורתי, ותתן לי עוד כוסות יי"ש, לא אעבוד אצלך.
ויאמר לו הבעל אחוזה, ומדוע אתה בוחל, ואינך חפץ לעבוד בתנאים הכי טובים שאני נותן לך.
ויאמר הפועל הלא אין העבודה נכרת (ראבאטא ניע ווידנע4), ואיך אוכל לעבוד. והנמשל מובן.
1) בעת הקבלתפנים של החתן הרה"ח ר' חיים אליעזר קאראסיק.
2) אולי הוא הנזכר לעיל ע' 4.
3) בהבא לקמן — ראה גם ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 114 ואילך. לקוטי שיחות ח"ג ע' 1010. וראה גם מכתב כו אדר תשט"ז (אגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חכ"א ע' שלח).
4) כ"ה גם במכתב שבהערה הקודמת. ובלקו"ש שם: ווידאַט.