רשימה*
409
מיומנו של כ"ק אדמו"ר שליט"א.
א, כ' אייר, תרנ"ו. ליובאוויטש,
שעה שני' אחר חצי היום.
זה כחמשה ימים אשר הנני סובל כאב שניים והדיבור קשה עלי. בעמל רב פעלתי שירשו לי ללכת למעונה של כבוד אמי זקנתי הרבנית1 להיות נוכח בסעודת שבת קודש.
הסעודות מענינות אותי מאד. בעת הסעודה מספרים ספורים תוכניים, ומה גם בשבת זה שבאו אורחים נכבדים בעלי שמועה בין החסידים: ר' אברהם אבא פערסאָן2 ור' שמואל הלוי הורוויטש3. 2.
אחר הדלקת הנרות, קודם קבלת שבת הואיל כ"ק אאמו"ר הרה"ק לומר מא' חסידות4 ד"ה זימנא חדא5 הוי צריכא עלמא למיטרא ואמר הרשב"י תורה ע"פ6 הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד ואתא מיטרא.
מאמר זה הי' המשך למאמר להבין ענין הילולא דרשב"י4 שהואיל כ"ק אאמו"ר הרה"ק לומר בליל ה' העבר אחר תפלת ערבית במעונה של כבוד א"ז הרבנית מרת רבקה בחדר הנקרא דער זאַל מיט די טרעפּ.
בליל ש"ק ישבנו לסעודה קרוב לשעה האחת עשרה, בכ"ז לא מיהרו בה ונמשכה עד חצי שעה הראשונה אחר חצות הלילה. ולכבודו של האורח החשוב הרא"פ הנה גם מורי — לשעבר — ר"נ סקאָבלאָ7 באהבתו הגדולה לשמועות מקוריות בא להיות נוכח בשעת הסעודה.
* * *
הראשון שהתחיל לספר הי' החסיד הר"ח הענדיל8 וכה סיפר9: בשנה הראשונה שהייתי בליובאוויטש — בשנת תר"ד10 — חל ל"ג בעומר ביום השלישי בשבוע. סדר חגיגת ל"ג בעומר הי' כנהוג מימי קדם לצאת חוץ לעיר, פעם
*) ראה לעיל ע' 224 הערה 1.
1) [הרבנית רבקה — ראה אודותה לעיל ע' 14. וש"נ].
2) ראה אודותו "התמים" ח"ו ע' ח' ואילך. ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 23, 42 [וראה לעיל ע' 109]..
3) נודע ג"כ בשם ר"ש מאזינקער — ע"ש המלון (קרעטשמע) באחד היערות בסביבות העיר באבינאוויטש, אשר שם דר הר"ש משך שנים רבות. — למד בישיבת אדמו"ר ה"צמח צדק" בשנות תרי"ג — תרי"ח. — בעל שמועה דייקן. כ"ק אאמו"ר אמר עליו שהוא איש אמונים ומדייק בלישנא, ובדבר שהי' אצלו איזה ספק לא הי' כותבו בספרי זכרונותיו (ממכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א [אגרות-קודש ח"ג ע' שפה ואילך. וראה לעיל ע' 239. וש"נ.
7) ראה אודותו בספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 29. 69, 149, ועוד [וראה לעיל ע' 41. וש"נ].
8) ראה "התמים" ח"א ע' ע"ט. ס' השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 24 — שיחת יב תמוז תש"ז ע' 12 [לעיל ע' 137]. — ועוד.
9) [בכל הבא לקמן — ראה גם ספר השיחות תש"א ע' 57 ואילך.
10) באגרות-קודש ח"ג ע' תה — שבא לליובאַוויטש ה' אלול תר"ג. בהקדמת רבינו לקונטרס התפלה: תר"ג. וב"התמים" שם בשוה"ג: בשנת תר"ג, או תר"ה].