במדרש רבה בראשית
סג, א
במדרש רבה פ' בראשית פ"ח זכר ונקבה בראו*, ר' יהושע בר נחמיה בשם ר' חנינא בר יצחק ורבנן בשם ר"א* אמרי, ברא בו ארבע בריות מלמעלה וארבעה מלמטן. אוכל ושותה כבהמה, פרה ורבה כבהמה, ומטיל גללים כבהמה, ומת כבהמה. מלמעלן, עומד כמלאכי השרת, מדבר כמלה"ש, יש בו דעה* כמלה"ש, ורואה כמלה"ש כו' ע"ש. נלע"ד שמזה אנו לומדים מופת על השארת הנפש. דהנה הרמב"ם במ"נ ח"ב פ"א עיון שני הביא בשם הפלסופים שכאשר אנו רואים דבר מורכב משני דברים ואח"כ אנו מוצאים דבר אחד משני הדברים הנ"ל בפני עצמו ג"כ, אזי ודאי גם הדבר השני נמצא בפ"ע, כמשל יש דבר מורכב מחומץ ודבש, וכשאנו יודעים שיש ג"כ דבש בפני עצמו, הרי אין ההרכבה ההיא של המשקה העשויה מחומץ ודבש מחוייבת, שהרי נמצא ג"כ דבש בלא חומץ, א"כ ע"כ ימצא ג"כ חומץ בלא דבש, אף אם לא ראינו חומץ עדיין בלי דבש נכריח שהוא כן שיש חומץ בפ"ע ממה שאנו רואים שיש דבש בפני עצמו כו' ע"ש. כמ"כ בהאדם אנו רואים ההרכבה מחי וממדבר, שהרי יש בו ד' דברים כמו בבהמה ממש אלא שנוסף בו עוד ד' דברים שאינן כלל בבהמה, ה"ז הרכבה מבחי' חי ומבחי' מדבר, ובחי' החי שבו זהו ממש כמו החיות שבבהמה אף שהוא בדקות יותר מ"מ הרי שוה לה ממש בארבעה בריות הנ"ל אוכל ושותה פרה ורבה ומטיל גללים כו', אלא יש בו עוד דיעה וכח הדיבור כו', וכיון שאנו מוצאין ד' דברים שבו מבחי' חי אנו מוצאין זה בפני עצמן בבהמה, מזה אנו שופטים שכמ"כ ד' דברים שבו מלמעלן דיעה ודבור ימצאו ג"כ בפני עצמן, היינו בזולת בחי' חי, ור"ל כי בחי' חי היינו מה שהגוף גשמי בשר ודם יקבל חיות, וע"כ אמר ד' דברים הנ"ל דיעה ודיבור כו' נמצאים ג"כ בלי גוף גשמי כ"א בשכליים נבדלים, זה מוכרח לפי הנחה ומופת הנ"ל. ועתה כיון בנשמת האדם יש בחי' מהשכליים הנבדלים מחומר היינו ארבעה דברים הנ"ל, מזה נכריח השארת הנפש שיש בה ד' בחי' הנ"ל אף אם נפש הבהמה אין בה השארת מ"מ נפש האדם ודאי נשארת. ואף שאנו מאמינים בזה בלי שום חקירה ושכל אנושי ע"פ התורה שנאמר והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים וכתיב ונתתי לך מהלכים כו', מ"מ אין הפסד לסמוך זה ג"כ במופת, אף שחכמי המחקר הביאו ע"ז מופתים יותר, מ"מ מופת זה יש לסומכו לדברי המדרש רבה הנ"ל. והנה האפודי והרש"ט במ"נ שם הקשו כי אנחנו נראה דברים מורכבים ונמצא אחד מהם בפני עצמן והשני לא ימצא, שהאדם הוא מורכב מחיות ודבור והחיות נמצא בלתי דבור והדבור לא נמצא בלתי החיות עכ"ד. ולפמ"ש בשם
*) בראו: כ"ה בגוכתי"ק 1152, אבל בב"ר: בראם.
*) בשם ר"א: בב"ר נוסף: אמרי, אבל בגוכתי"ק ליתא.
*) דעה: כ"ה בגוכתי"ק אבל בב"ר: דעת.
*) בראו: כ"ה בגוכתי"ק 1152, אבל בב"ר: בראם.
*) בשם ר"א: בב"ר נוסף: אמרי, אבל בגוכתי"ק ליתא.
*) דעה: כ"ה בגוכתי"ק אבל בב"ר: דעת.