עדות ה' נאמנה
סג, ב
עדות ה' נאמנה, ופי' המגיד משרים וז"ל לפי שאין עדות אמיתית אלא ע"י ראיה ולא ע"י שמיעה ואמונת התורה אינה אלא ע"י קבלה, אמר דע שאעפ"כ נאמנת, ותדע שהרי היא מחכימת פתי כו' עכ"ל, ולהבין הטעם לזה בגודל אמונת קבלת התורה, הנה נלע"ד לפרש חלקי ה' אמרה נפשי כי כ"א מישראל יש לו חלק בתורת הוי' כפי שרש נשמתו כידוע, ועם היות כי למעמיקים בתורת ה' ברזין דאורייתא א"צ לשית טעם לזה כי האמת עד לעצמו וטועמיה חיים זכו, חיים נצחיים, אעפ"כ תורת ה' תמימה, וגם בנגלה ודאי הדבר נכון וקיים וישר ונאמן מאד בקבלת התורה והוא זה, דע כי העדות האמיתי שכתב הרב"י שאינו אלא ע"י ראיה והוא לקצת פוסקים ובדיני נפשות דוקא אבל בדיני ממונות מתקיים העדות בידיעה בלא ראיה כדאיתא בשבועות דל"ד ולקצת פוסקים גם בדיני נפשות כן, אך ורק כל שהידיעה ברורה בלי שום ספק בעולם וכמבואר שם בחיה"ר ותוס'. והנה עיקר ההפרש בין ידיעה בלא ראיה לראיה הוא שהידיעה היא ידיעת המציאות ולא השגת המהות כמו עד"מ האדם רואה עצמו חי ומזה ידוע שיש בו נפש החיוני' המחי' אותו ומ"מ אינו מכיר מהות הנפש איך ומה הוא, וזהו הנק' ידיעת המציאות. אמנם השגת המהות הוא כשמשיג מהות הנפש מה הוא וכמו בג"ע שאז משיג נשמתו, וכן הצדיקים הגדולים זוכים לזה בעוה"ז שמתגלה לו שרש נשמתו כמ"ש בספר שע"ק להרח"ו ז"ל. ועד"ז יובן בהפרש בין עדות שע"י ראיה שהעדים ראו מהות המעשה שמעידים עליו, או כשמעידין ע"י ידיעה שאע"פ שהדבר מוכרח שודאי הי' המעשה שמעידים עליו כגון ע"ד המבואר בגמ' שם ובטור חו"מ סי' צ' גבי נחבל מ"מ לא ראו מהות המעשה. וזהו הנק' ידיעת המציאות ולא השגת המהות ובודאי שהעדות שע"י השגת המהות חזקה ונאמנת יותר מן העדות שע"י ידיעת המציאות אע"פ שהיא נאמנת ג"כ מאחר דמיירי באופן הידיעה היא ברורה מ"מ ראית המהות עדיפא טובא מינה כמובן ומורגש לכל חכם לב, ובהא א"ש טעם להפוסקים האומרים דבד"נ אין העדות מתקיימת אלא בראיה וידיעה ולא בידיעה בלא ראיה להיות כי ד"נ הוא דבר גדול עד מאד בהריגת גוף אדם מישראל שבו מלובש נה"א חלק אלוה ממעל אין ראוי להפריד ביניהם אלא ע"י עדות היותר נאמנת והוא העדות שע"י ראיה שהוא השגת המהות ממש, עין בעין יראו.
ב ועתה י"ל בענין עדות קבלת התורה שבודאי צ"ל ג"כ נאמנה בראיה וידיעה ולא בידיעה לבד שהרי קבלה זו הו"ע גדול מאד מאד יותר מענין דיני נפשות לאין ערוך ביניהם, וכידוע שאין ערוך לנה"א לגבי יותר הכל ב"ה כטפה מאוקיינס וכערך בע"ג לגבי בלתי בע"ג, א"כ לפ"ע ענין שמאמינים עליו נ' צ"ל העדות נאמנה יותר. ועוד שהרי בכלל עדות קבלת התורה הוא דין ארבע מיתות התורה שנמסרו לב"ד. וכן דין מצות קדה"ש שמחוייב כ"א מישראל למסור נפשו אם רוצים להעבירו על דת בא' מן ג' המצות שהן ג"ע ע"ז ושפ"ד כדאיתא ביו"ד סי'
*) עדות: המאמר עדות הבלול מנגלה קבלה וחסידות כתבו (הצ"צ) בשנת תקס"ב, אלא שסיומו ניתוסף הרבה שנים אח"כ (מרשימות כ"ק מו"ח אדמו"ר) — גוף כתי"ק נמצא באוסף הכתי"ק.