[דרך אמונה] - במ"נ ח"א פ"א צלם - סה, ב

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/chakiro/index.htm">ספר החקירה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/chakiro/1/index.htm">[דרך אמונה]</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/chakiro/1/12/index.htm">במ"נ ח"א פ"א צלם</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/chakiro/1/12/65b.htm">סה, ב</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><div class=parent_heading>במ"נ ח"א פ"א צלם</div></p> <p class=bodytext><div class=pageno>סה, ב</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>במ"נ</span> ח"א פ"א בענין צלם תמונת הדבר ותארו כו', וקשה איך יפרש מ"ש בברכת חתנים בצלם דמות תבניתו והרי כ' בפ"ג דפי' תבנית תאר, מיהו הרד"א דף קט"ו ע"א תיקן זה דפי' בצלם דמות תבניתו שב אל האדם ור"ל דמות תבניתו שהוא צורת גופו צר אותו בצלמו שהוא צורת הנפש, וכפי פשוטו נ' דדמות תבניתו זהו ענין כדמותנו, וכ"מ בזח"ג פנחס דרל"ט רע"א. ובשט"מ כתובות דף ח' ב' הריטב"א ע"ד מ"ש הרד"א וכ"כ שם ב' הרדב"ז וע' בספר הפלאה, ובת"א פ' בראשית פי' תבניתו הוא עלמא דאתגליא, וע' עה"ק ח"ג פכ"ה שהשיג על המ"נ. והענין דכתיב כמראה אדם כו' והיינו ע"ס חכמה מוחא וכו', חסד דרועא ימינא, ועיין מזה בד"ה צאינה וראינה בפי' שיעור קומה מהו ענין ראש למעלה כו', ובד"ה אני דפ' ציצית בפי' הקב"ה מנענע בראשו, ובד"ה אני ישנה גבי רעיתי וגבי תמתי וכמ"כ ראיה עיני ה' כי הנה ההפרש בין ראיה לשמיעה ע"ד נביא וחכם שהוא השגת המהות וידיעות המציאות, וזהו היוצר עין הלא יביט, ועיין בשל"ה דף י"א שעיקר ראש ויד וכו' זהו למעלה בע"ס אלא שלמטה נשתלשל להיות בחי' זו גם בנפש וכן אף בגוף דוגמת ציון וסימן כמו שעד"ז המצות הם ציון וסימן לע"ס כמ"ש בת"א בד"ה רני ושמחי, ודוגמת ציור העולם במפה, ע"כ א"ש בצלמנו כפשוטו. אמנם אור א"ס עצמו לאו מכל אלין מדות איהו כלל, כי לא אדם הוא, וגם בע"ס בחי' אדם הרי אין לו גוף ולא דמות הגוף כ"א הכל ענינים שכליים חכים ולא בחכ' ידיעא וכו' רק שמ"מ הג' שכליים וז' מדות הם ברוחניות בחי' אדם חב"ד בחי' ראש רצון החופה על חב"ד נמשל לגלגלתא, וע"כ גשמיות גוף האדם שהוא בגשמיות ציון וסימן לבחי' הרוחניים ההמה, שייך לומר בו כדמותנו, ועל הנשמה שייך לומר בצלמנו. וזהו וספרתם לכם שתמשיכו ע"ס העליוני' שיהי' מאירים בכם ע"י שתהיו בבחי' בצלמנו: </p> <p class=bodytext><span class=cup>בישעי'</span> מ"ד י"ג כתבנית איש כתפארת אדם לשבת בית פי' בשל"ה קס"ז דקאי על תפארת דאצי' שהוא גלוי חכמה עילאה, א"כ כתבנית איש היינו נמי כן. והמגיד פי' תפארת אדם קאי על מל' וכ"מ ברבות בראשית פכ"א דקאי על חוה כמ"ש בת"י ורש"י בישעי' שם והרי נאמר כאן תבנית היינו דמות וצורה וזהו כדמותינו ע"ד כל הנביאים נתנבאו בכה וזהו בצלם דמות תבניתו היא מל' יחו"ת. ועיין מענין בצלמנו בת"א מקץ בד"ה רני ושמחי גבי ציון. וע"ש בביאור ע"פ כי עמך מק"ח בענין הקב"ה מניח תפילין, ובד"ה משה ידבר כי על התומ"צ נאמר נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וכ"כ עוד בד"ה כי ביום הזה יכפר (השני) וע' סד"ה כי תצא (הראשון) גבי ונתנו ה' אלקיך היינו תומ"צ, ובביאור ע"פ ואלה המשפטים אדם אדמה לעליון, היינו בצלמנו. וצ"ע דאיתא ובך לית דמיון ודיוקנא מכל מה דלגאו ולבר וכדפי' בפרדס שע"ד פ"ו שעם היות שגם האורות שבהכלים הם בלי מהות עכ"ז הם עד"מ המים שמשתנים לפי גוון הכלי אע"פ שאין השינוי קנוי בהם באמת אכן באוא"ס שלמעלה מהאורות וכלים לית דמיון ודיוקנא כו', וזהו ואל מי תדמיוני כו', וצ"ל אדמה לעליון לבחי' כתר א"א, ועי' מענין בצלמנו סד"ה ראשי המטות ובד"ה אלה מסעי ובד"ה כי תצא גבי וראית בשביה אשת יפת תאר, ובפ' תבא ד"ה ענין ר"ה ויוהכ"פ.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>