במ"נ ח"א פל"ב
סה, ב
פל"ב פי' הש"ט דכוונתו שאין להכריח החדוש, והנה בח"ה הביא ג"כ ענין זה ששכל האדם יש לו גבול בשער היחוד פ"י בד"ה וממה שצריך שתדע כו' יעו"ש, ואעפ"כ ס"ל להכריח החדוש במופת שם פ"ה פ"ו, ונלע"ד דפרק זה הוא עזר גדול לדעת הכוזרי ורס"ג מכריחי החדוש במופת, כי מופתיהם מופת אמיתי שא"א שעברו עד עתה דורות בלי גבול ושנים שלשים פעמים בלי גבול וימים עשרה אלפים פעמים בלי גבול, שכ"ז יש לבאר במופת שהוא נמנע שהרי מעתה ועד עתיד א"א