במ"נ ח"א פ"ב ותפקחנה
סו, א
בראשית* ג' ז' ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם ויתפרו עלי תאנה ויעשו להם חגרת, הקשה הרמב"ם במ"נ ח"א פ"ב בשם חכם אחד כי איש מן האנשים מרה והפליג בעול, ולפיכך שינו ברייתו לטוב והושם כוכב בשמים וכו', ותירץ וכאשר היה על שלמות עניניו לא היה לו כח להשתמש במפורסמות כו' ולא השיג גנות הערוה כו' ע"ש, וז"ל הבחיי דף י"ב ב' בפ' בראשית ועה"ד נותן באוכליו רצון ובחירה כו' לשון רז"ל שדעתו לחזור כו', וידעו כי ערומים כלומר המשיכו רצון ובחירה מעה"ד כו' היה לו לאדה"ר בה יצר ותאוה עכ"ל, ודי"ג ע"ד כ' שהאדם היה מתחלה כולו שכלי כו' אבל אחר אכלו מן הפרי נתחדש בתאוה אחרת ונתלבש בה והוא תאות המשגל כו', ועד"ז פי' בפ' ויצא מ"ב ב' מ"ש יעקב ואבואה אליה וז"ל וידוע שאין הפרש אצל השכל בין אברי המשגל לשאר האיברים כגון הפנים והידים ומעולם אדם ואשתו לא עשו להם חגורות לכסות בשר ערוה עד שאכלו והמשיכו מכח עץ הדעת ונתלבשו בתאוות וכיון שכן היו האבות שכליים כמלאכי השרת אין לתמוה עליהם בדבר הזה כי כל כוונתם בהשתמשם בכלי הגוף כדי להמשך אחר השכל גם האמהות רחל ולאה כו' וזהו שאמרה לאה לרחל המעט קחתך כו' עכ"ל, ועמ"ש בלק"ת בשה"ש סד"ה קול דודי בענין שהאבות הטעימן הקב"ה מעין עוה"ב, וא"כ היינו בחי' אדה"ר כמו שהיה קודם חטא עה"ד שהיה מופשט מחוש התאוה כנ"ל, וכמ"ש בר"ח שעה"ק פט"ו* בענין ומתחממין באישין קדישין ע"ד איש ואשה אש יוד ואש הא כו', וזהו ולא יתבוששו ולכן אמר יעקב ואבואה אליה. ובפ' בראשית דף י"ד ע"ד פי' ותפקחנה עיני שניהם מנהג החומר והכח המשכיל כלומר הגוף והנפש שאחר שחטאו ירגישו חטאם ויכירו חסרונם איך חטאו ואיך נתלבשו בתאוות והוא שאמר ותפקחנה עיני שניהם וידעו, ואין ענין התפקחות זה בחכמה כו' רק בהעדר קנין כי נפקחו עיניהם והכירו העדר השגתם, כי תחלה היו שכליים ולא ידעו בתאוות כלל ועתה נתלבשו בהם כו' וידעו המשיכו כח התאוה מעה"ד כו' כי ערומים הם ובכח התאוה שנתלבשו בהם גנו הענין מה שלא הי' מגנים אותו מתחלה כו', וזהו כפי' הרמב"ם בתוספת באור, ועמ"ש כן בד"ה* ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו בשם הפנים יפות. ויש לבאר עוד עם מ"ש בלק"ת פ' חקת ע"פ ויעש משה נחש נחושת איך ששרש הרע המחייהו הוא טוב, ועד"ז ארז"ל שטן ופנינה לש"ש נתכוונו כו', ועד"ז פי' בד"ה כי תצא איך היצה"ר שהוא אש זר דולק מ"מ שרשו טוב מיסוד האש האלקי שבחיות ואופנים כו' רק שלמטה ע"י שבה"כ נעשה אש זר כו' לכן קודם חטא עה"ד לא הי' היצה"ר ע"ד אש זר כ"א כמו שהוא בשרשו בחיות ואופנים כו' שנאמר אופן א' בארץ מלרע כו' כמ"ש במ"א, ועמ"ש בת"א ס"פ וישב בד"ה מהלכים בין העומדים.
ב בזח"א בראשית דכ"ח ע"ב פי' כי ערומים הם, דהוו בלא אורייתא ואתמר בהו ואת ערום ועריה כו', ויתפרו עלי תאנה אתכסו בכמה קליפין כו'
*) בראשית: בראשית. . — ראה ע"פ זה ג"כ באוה"ת (מח, ב). [המאמר נמצא בגוכתי"ק בוך א"ב כמה דפים קודם מאמר זה].
*) פט"ו: כ"ה בגוכתי"ק, ולכאורה צ"ל: פט"ז. וראה במ"מ לכאן.
*) מגנים: בד"ה ויהיו — כנראה הכוונה להנדפס באוה"ת.
*) בראשית: בראשית. . — ראה ע"פ זה ג"כ באוה"ת (מח, ב). [המאמר נמצא בגוכתי"ק בוך א"ב כמה דפים קודם מאמר זה].
*) פט"ו: כ"ה בגוכתי"ק, ולכאורה צ"ל: פט"ז. וראה במ"מ לכאן.
*) מגנים: בד"ה ויהיו — כנראה הכוונה להנדפס באוה"ת.