ויעש כו' כתנות עור
סז, ב
א בראשית ג' כ"א ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, ספ"ק דסוטה דף יד"א תורה תחלתה גמ"ח וסופה גמ"ח, תחלתה גמ"ח דכתיב ויעש ה' לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם ופרש"י הלביש ערומים, ועמ"ש בפע"ח שער א' פרק שני בענין זה שע"י המל' נמשכים הלבושים כו', והיינו כי היא בחי' לבוש של הקב"ה לבוש מלכות, גאות לבש, ושם פ"ג ענין הלבוש שהוא מבחי' חשמל גימט' שע"ח נהורין כו', ונתבאר במ"א באריכות, לפ"ז* פי' וענין תחלה גמ"ח, ידוע שהחסד גדול מהצדקה וכמ"ש בגמ' סוף פ"ד דסוכה וכן פי' הרמב"ם במ"נ שהצדקה וצדיק זהו העושה היושר והחסד הפלגת הטוב כו', והיינו שאף מי שאבד הלבושים שלו ע"י חטאיו דוגמת אדה"ר שנאמר כי ערומים הם כו', עכ"ז הקב"ה הלביש ערומים והיינו ע"י התשובה בידך אפקיד רוחי כו', ועמשל"ק ססעי' י"ב.
ב נדה פ"ג כה"א דרש ר' יהושע בן חנניה ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, מלמד שאין הקב"ה עושה עור לאדם אא"כ נוצר, וכ' התוספת דכתנות עור בעור אדם מיירי כדמתרגמינן על משך בשריהון עכ"ל וז"ל רש"י בחומש כתנות עור יש דברי אגדה אומרים חלקים כצפורן היו מדובקים על עורן (וז"ש התוס' דכתנות עור בעור אדם מיירי, היינו שהיו מדובקים על עורן) וי"א דבר הבא מן העור כגון צמר הארנבים שהוא רך וחם ועשה להם כתונת* ממנו עכ"ל.
ג ויונתן תרגם ועבד ה' אלקים לאדם ולאנתתיה לבושין דיקר מן משך חוויא דאשלח מיניה, על משך בשריהון, חלף שופריהון דאשתלחו ואלבשינון עכ"ל, הרי ג' פירושים בענין כתנות עור ב' הביא רש"י, והג' מ"ש יונתן.
רבות* ספ"כ ספי"ח, וישב פפ"ה צה"ב, יתרו פכ"ט קמד"ד, קהלת בפסוק טוב ללכת ק"ד, זח"א עמוד קס"ה כתנות עור תש"ר, ת"ז י"א מח"א צה"ב קיג"ב קב"ב.
ד זח"א בראשית כח"ב, וכסוייא דילהון כנפי ציצית ורצועות דתפילין עלייהו אתמר ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, וצ"ל איך שייך על ציצית כתנות עור וצ"ל דאתיא כפירוש שני דרש"י דבר הבא מן העור כגון צמר הארנבים כו' וס"ל דגם שאר בגדים חייבים בציצית, ובפ' ויחי דף רכ"ד סע"א כי ערומים הם כו' דההוא לבושא דיקר דאתעביד מן אינון יומין (ו"ק דז"א) גרע מינייהו כו' עד דאשתדל אדם ועשה תשובה וקב"ה קביל ליה ועביד ליה מאניה לבושא אחרנין ולא מן יומוי, הה"ד ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם כו'.
ה זח"ב בא דל"ט סע"א בשם מלא אתעבידו דכתיב ויעש ה' אלקים, פי' שם מלא פי' באדרא קלח"ב דהיינו עתיק וז"א כי ז"א נקרא שם אלקים לגבי עתיק, מה דלא אתעבידו ביה שמיא וארעא כו' דבאינון לבושין דמו כגוונא דלעילא כו' הוד והדר לבשת.
ו* בפ' פקודי דרכ"ט ע"ב מה כתיב ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם בקדמיתא הוו כתנות אור דההוא נהורא עילאה דשמש ביה בג"ע כו', כיון דאתתרך מתמן איצטריך למלבושא אחרא דכתיב ויעש ה' אלקים לאדם
*) לפ"ז פי'. . דסוכה: בבוך 1152 ליתא.
*) רבות ספ"כ: עד סוף האות ליתא בגוכתי"ק זה, אבל בגוכתי"ק 224 נמצאים בריש העמוד קודם סעיף ד'.
*) ו: נוסף בבוך 1152 בגוכתי"ק.
*) לפ"ז פי'. . דסוכה: בבוך 1152 ליתא.
*) רבות ספ"כ: עד סוף האות ליתא בגוכתי"ק זה, אבל בגוכתי"ק 224 נמצאים בריש העמוד קודם סעיף ד'.
*) ו: נוסף בבוך 1152 בגוכתי"ק.