ויראו את אלקי ישראל
ע, ב
משפטים ך"ד ויראו את אלקי ישראל, פי' הבחיי במקומו ס"פ משפטים, וז"ל הכוונה בזה על הכבוד האחרון שהזכירו למעלה ולכך הוסיף בו את שהוא השכינה שהשם המיוחד שהוא אלקי ישראל כתוב בו כי לא יראני האדם וחי כו' והוא הכבוד שראה יחזקאל כמראה אדם עליו מלמעלה (נ' דמפרש כמראה אדם היינו מל' וכן פי' אדמ"ו נ"ע בביאור דראשי המטות, וגם כי בחי' אדם שייך רק מצד הכלים שנמשלו לגוף וכיון שבאצילות גם בהכלים איהו וגרמוהי חד ע"כ בז"א דאצי' לא שייך עדיין לקרותו אדם ולכן רק מל' דאצי' שהיא מקור לבי"ע נק' כמראה אדם) כו'. ותחת רגליו שהוא הכסא וכן תרגומו ותחות כורסייה יקריה, והזכיר כמעשה לבנת הספיר, כי כן כתוב כמראה אבן ספיר דמות כסא, יחזקאל אכ"ו, וספיר היא אבן יקרה לבנה לדעת רבינו סעדיה גאון ז"ל, וע"כ אמר לבנת מלשון לובן וענינו זכות גדול שהאור נראה מאחריו, (ובמכלול פי' הרד"ק בשם גאון שהוא קריסטאל, ואח"כ הביא בשם המדרש שהוא ג"כ קשה יותר וכ' שא"כ הוא דימאנט, עכ"פ לפ"ז הוא כענין אספקלריא המאירה היינו שהראיה עוברת דרך עלי' בטוב כמו דרך זכוכית לבנה). אבל דעת החכם ר"א ז"ל כי ספיר הוא תכלת וכן אמרו בגמרא ספ"ו דחולין דפ"ט ע"א, ואמר כי לבנת אינו מלשון לובן אלא כלשון ואתה קח לך לבנה, ביחזקאל סי' ד' א' (שענינו מלשון ונלבנה לבנים, ובלשון משנה מלבנות התבוא' שבין הזתים במשנה רפ"ג דפאה פי' הרע"ו לשון דפוסי לבנות