ח"ב מלחמות ט' פרקים
טז, ב
א והיותר מיוחד שבמהות המחודש (שיהי' מובן שהוא מחודש), הוא כשניכר שהוא נעשה בשביל איזה תכלית שיצא ממנו, שעי"ז ניכר ודאי שהוא מחודש מפעולת פועל שעשאו לתכלית ההוא, משא"כ מה שאינו מחודש לפי שאינו מפעולת פועל לא תהיה בו סבה תכליתית והביא ראי' לזה, (ד"ה וראוי) ואף שאפשר שימצא איזו תכלית ומכוון גם בדבר שהוא הווה תמיד ואינו מחודש רק בשני תנאים הא' שלא יהי' מציאותו מעצמותו כי אם שמציאותו מעולם מזולתו הממציאו כן מעולם. והב' שהממציאו מחדשו כן תמיד בכל יום ממש פעולה מחודשת לגמרי.
אזי אפשר שימצא תכלית ומכוון להדבר. כמו עד"מ ענין התנועה שהגלגלים מתנועעים ממזרח למערב בכל יום תמיד, לדברי (השקר) מאמיני הקדמות, א"כ התנועה שבגלגלים אינה מחודשת כ"א קדמונית, והרי אעפ"כ יש בה תכלית ומכוון עצום להאיר פאת הישוב ולגדל התבואות ממגד תבואות שמש כו' ושארי כוונות, א"כ לדבריהם יש כוונות ותכלית עצום גם לדבר ההוה תמיד שהיא התנועה הנ"ל שהגלגלים סובבים תמיד מאז מעולם לפי דעתם. ואף שדעתם שקר וכזב, מ"מ אנו רוצים להוכיח המופת שהשמים מחודשים אף אם נניח להם סברתם הנ"ל, ונאמר שזה שיוכל להיות כוונה בהסיבוב הנ"ל אף שהוא דבר ההוה תמיד מאז מעולם לפי טעותם, היינו לפי שסיבוב ותנועה זו מתחדש תמיד ממש ממניעי הגלגלים, ולפיכך מתדמה בזה למחודש ממש שיוכל להיות כוונת מכוין בסיבוב זה, כיון שסיבוב זה ג"כ מתחדש תמיד מהפועל היינו המסבבו, שתנועה וסיבוב דהיום עד"מ נתחדש היום אחר יום החולף, וכיון שמתחדש תמיד חידוש גמור מפועלו, כשעה ראשונה ממש, ודבוק תמיד בפועלו המחדשו תמיד על כן יהי' בו כוונת מכוין מפועלו המחדשו תמיד, אף אם אין למציאות סיבוב זה התחלה זמנית כלל ולא קדמו ההעדר. שאע"פ שאינו דומה כלל למחודש גמור שנתחדש אחר ההעדר שבו דוקא הוא דשייך כוונת מכוין באמת, משא"כ בדבר שלא קדמו ההעדר באמת לא שייך כוונת מכוין, אף בענין הנ"ל. אמנם כוונתינו שאף אם נניח שזה אפשר שיהי' בכה"ג כוונת מכוין, עכ"ז אין לדמות לזה דבר ההוה תמיד ולא קדמו ההעדר, ואינו מתחדש תמיד כלל, כ"א שהתהוותו מהממציאו פעם א' כמו עצם גוף השמים בעצמם לדברי מאמיני הקדמות שלא קדמם ההעדר, והרי ג"כ אינם מתחדשים תמיד כלל לא כמו הסיבוב שלהם שמתחדש תמיד (ומה שבפנימי' נמשך בהם תמיד כח להחיותם זה אינו ענין ולא יקרא חידוש דעכ"פ עצם גופם אינו מתחדש תמיד משא"כ הסיבוב והתנועה מתחדשת עצמותו כל שעה ושעה כשעה ראשונה ממש) א"כ אם ג"כ לא קדמם ההעדר אי אפשר בשום פנים שיהיה בהם כוונת מכוין. והמשל כי הבית כאשר הונח שהוא מפעולת הבונה, ואין מציאותו מעצמותו, והיה בלתי אפשר שיהיה נבנה תמיד מהבונה, כי כאשר נבנה פעם אחת שוב לא שייך בו שיחזור ויבנה תמיד, הנה ודאי יתחייב שיהי' הבונה הוא אשר חדש הבית אחר שלא הי' נמצא, כיון שאנו רואים בו כוונת מכוין בארכו ורחבו וכותליו והתקרה והרצפה ודלתיו וחלונותיו שיהי' ראוי לדירת אדם והתנור לחממו בחורף, מזה ודאי יתחייב שהבית נתחדש אחר שהי' נעדר וחידשו הבונה בכוונת מכוין, כי כל דבר שיש בו כוונת מכוון הוא ודאי מפעולת פועל שהוא אשר כיוון כוונה זו, ולא שייך פעולת פועל אא"כ נאמר שהדבר נתחדש אחר ההעדר, אבל בדבר שלא קדמו ההעדר כלל וגם אינו מתחדש תמיד, כ"א כמשל הבית הנ"ל שאם נאמר שהוא קדום א"כ אינו מפעולת פועל, כי
*) מלחמות. . א: בבוך 1095: א. מלחמות. להקל על המעיין, נדפס כל הפרק לקמן בהוספות ע' קפ.