הנה מקום
עז, א
כי תשא ל"ג כ"ה ויאמר ה' הנה מקום, אדר"נ פי"ב. רבות נ"ג א' ע"ו ג' ק"ס א'. זח"א ע' שע"ח. ח"ב ש"ע. ח"ג תי"ג תי"ד. של"ה רצ"ב א'. בחיי קפ"ה ג'. רבות ר"פ וירא פמ"ח כשישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות וקורין קריאת שמע והם יושבין לכבודי ואני נצב על גבן שנאמר אלקים נצב בעדת אל, תלים פ"ב א"ר יצחק עומד אין כתיב כאן אלא נצב, אטימוס (כ' המ"כ פי' הערוך מוכן ומזומן שם טרם בואם וכן פירש"י) כמה דתימא ונצבת על הצור עכ"ל.
ויצא פס"ח דע"ו ג' מן מה דכתיב הנה מקום אתי הוי הקב"ה מקומו של עולם ואין העולם מקומו עכ"ל, ונז' לעיל, וכ"ה ברבות כי תשא דק"ס ע"א ס"פ מ"ה, ויאמר ה' הנה מקום אתי, ונצבת על הצור א"ר יוסי בר רבי חנינא, הנה אנכי במקום הזה אין כתיב כאן, אלא הנה מקום אתי, אתרי טפלה לי ואין אני תפלה לאתרי עכ"ל. הנה כ' אאזמ"ו נ"ע בד"ה ואתחנן אל הוי' בעת ההיא, וז"ל ואהבת את הוי' אלקיך ואהבת אהבה מלשון אבה כו' שיהי' בחי' הוי' עצמו שורה בך כו', וזהו את הוי' אלקיך פי' את כמו עת לאהוב בעין לפי שהוא בחי' הגלוי להיות סדר זמנים שהזמן הוא בחי' נברא שהזמן לא שייך אלא במדת מלכותו ית' מלך מלך וימלוך משא"כ למעלה, אלא שבחי' גלוי זה במקורו קודם שבא לידי גילוי הזמן נק' את באלף כמו את בשרו את הטפל לבשרו, כך בחי' גילוי במקורו הוא טפל לההעלם כי הוא גילוי כח ההעלם עכ"ל לענינו. והנה כמו שהזמן נתהווה מבחי' מלכותו ית' כמ"כ המקום כמ"ש בסש"ב ח"ב פ"ז, ובחי' מל' שהיא שרש חיות המקום והזמן נק' את בחי' את הטפל שהוא טפל ובטל לגבי בחי' הוי' עצמו ועמ"ש מזה ג"כ בד"ה וידעת היום, וזהו ענין אתרי טפלה לי, פי' אתרי היא בחי' מל' שהיא שרש בחי' מקום היא טפלה לי כענין את הטפל כו'.
זח"ב ויקהל דף ר"ז ע"א וז"ל כתיב אל יצא איש ממקומו ביום השביעי, מהו ממקומו, תנינן ממקומו מההוא אתר דאתחזי למהך (כ' במק"מ פי' אלפים אמה, ר"ל שהמ' מקבלת מב' מוחין חו"ב בסוד אאלפך חכמה אאלפך בינה, ולכן נקראת י"ה, וע' בפע"ח בכוונת אכילה ושתיה בערב יוהכ"פ), ורזא דמלה דכתיב ברוך כבוד ה' ממקומו, ודא איהו מקום פי' מל', ודא איהו רזא דכתיב כי המקום אשר אתה עומד עליו, אתר ידיעא איהו לעילא וקרינן ליה מקום, דאשתמודע ביה יקרא עילאה פי' שע"י המ' נכרת ונודעת מעלת הזעיר ושיעור הכתוב ברוך כבוד ה' ע"י מי נודע כבוד ה' שהוא מקור הברכות ע"י מקומו שהוא מל', עכ"ל המק"מ. ויש לבאר עפמ"ש בד"ה כי תשמע בקול שהמל' נק' מפתחות החיצונית וז"א נק' מפתחות הפנימיות, והיינו כי מה שאתה עשית את השמים כו' זמן ומקום כו' זה נתהוה רק מבחי' מל' ולכן נק' הבריאה יש מאין פי' מאין שנתהוה רק מבחי' שם והארה בעלמא כמ"ש בד"ה אחרי הוי' אלקיכם תלכו, ובבחי' זו שייך התבוננות זו משא"כ למעלה מבחי' מל' לית מחשבה ת"ב, וע"כ המל' נק' פתחי, זה השער לה', א"כ ע"י המל'