מעונה אלקי קדם
עח, א
בפ' וזאת הברכה ל"ג כ"ז מעונה אלקי קדם ומתחת זרועות עולם, ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד, ופירש"י למעון השחקים לאלקי קדם שקדם לכל אלקים, וברר לו שחקים לשבתו ומעונתו (הג"ה, וקאי אדלעיל מיניה רוכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים, ות"א שחקים שמי שמיא, ומעון היינו מדור וכמ"ש השקיפה ממעון קדשך מן השמים, בפ' כי תבא כ"ו ט"ו ות"א אסתכי ממדור קדשך מן שמיא, וכן ע"פ אדני מעון אתה היית לנו בתלים רסי' צ' ת"י ה' דמדור בית שכינתך בשמיא, וצ"ל דהא ארז"ל הקב"ה מעונה של עולמו, ואיך פירשו ששמי השמים הם מעונו של הקב"ה, וצ"ל דאתיא לפי' הזהר ויקהל דר"ז ע"א דלעיל בפסוק הנה מקום אתי סעיף ג' דפי' מקום הוא היכל וכלי שבו ועל ידו נמשך האור וכענין גדול הוי' בעיר אלקינו כנ"ל, ע"כ עד"ז שמים הוא ז"א ושמי השמים הם בינה או כללות ג"ר כח"ב הם בחי' כלי והיכל לגלוי הארת הקו וכמ"ש במ"א בפי' השמים ושמי השמים לא יכלכלוך שאינם יכולים להיות כלי להקו וחוט אלא ע"י אמצעות הרשימו שבו מתלבש הקו ע"ד עוטה אור כשלמה ואז נמשך בשמי השמים כו' ואז נק' מעון קדשיך, והיינו שהם בחי' סוכ"ע ואור מקיף והוא נק' רק כלי ומעון להארת הקו, עכ"ה) ומתחת מעונתו כל בעלי זרוע שוכנים, זרועות עולם סיחון ועוג ומלכי כנען שהיו תקפו וגבורתו של עולם, לפיכך ע"כ יחרדו ויזועו וכחם חלש מפניו, לעולם אימת הגבוה על הנמוך, והוא שהכח והגבורה שלו בעוזריך עכ"ל רש"י והיינו כמש"ל רוכב שמים בעזרך.
חגיגה, ב' י"ב ב', חולין ו' [פ"ט א'] ירושלמי חגיגה ב, תענית ד', מס"ס פ"ו רבות ויצא פ"ס ח', כי תשא קנ"ד א', של"ה נ"ח ב' נ"ט ב' רצ"ב א' שע"ב, מ"ע צ"ט קנ"ז, בחיי קנט"ב רל"ז ג'.
והנה אאזמ"ו נ"ע בביאור ע"פ יונתי בחגוי הסלע בפי' הפסוק ולכי לך והכתיב בתיבת לך לכי פי' לבחי' כף יוד, כי ישראל עלו במחשבה הקדומה שהיא