אתה ה' לעולם תשב
פג, א
ז* באיכה סי' ה' י"ט אתה ה' לעולם תשב כסאך לדור ודור. וארז"ל ברבות סוף איכה שם דפ"א ד', וכי יש ישיבה בלא כסא, ויש מלך בלא מטרונה. מזה נראה כמ"ש העה"ק ח"ג פמ"ב וז"ס אלקים ישב על כסא קדשו שהוא היחוד, וכבר נתבאר שאין היושב נפרד ונבדל מן הכסא אבל יושב ומתייחד בו כי הישיבה בו הוא הייחוד בשמו, וזהו ענין כי בחר ה' בציון אוה למושב לו, ואותיות אוה מורות לנו סוד הייחוד השלם בהתנוצצות האור והאצילות דרך ישרה מראש הלבן שהוא כתר דרך המלך שהוא ז"א עד בית מלכותו היא המ' ולזה חתם למושב לו, וה' לעולם ישב יתייחד בכבודו שיהיה השם שלם כו' והכסא שהיא ה' אחרונה שלמים כו' עכ"ל. (הג"ה ועיין בת"א פ' תצוה בד"ה זכור דעמלק בענין כסא שהיא בחי' מלכות, שכמו שישיבה על הכסא היא באחוריים כך המל' נק' אחרי הוי', משום שכדי להיות מקור להתהוות היש ודבר נפרד הוא ע"י גבורות וצמצומים יעו"ש, וצ"ע איך יבוא זה עם מ"ש העה"ק דהישיבה הוא הייחוד. ואפ"ל כמו שהטפה נמשכת ממוח הדעת דרך ח"י חוליות השדרה שהוא באחוריו ואח"כ באה אל היסוד המשים שלום אז נמשך פב"פ, לכן שפיר יצוייר הנמשל מענין הייחוד והמשכת טפת חכמה עילאה למקור דבי"ע ושורשן בשם ישיבה על הכסא עכ"ה). כ' העה"ק שם אתה ה' לעולם תשב כסאך לדור ודור, כי בחורבן מקדש של מטה נחרב מקדש של מעלה, והשליך משמים ארץ תפארת ישראל ונפלה בגלות וז"ס שאמר למעלה נפלה עטרת ראשנו, סוד עטרת תפארת (הג"ה ר"ל שהיא עטרה לתפארת ע"ד אחעט"ב ע' זח"ג ר"פ תזריע מ"ב ב' עכ"ה) בסבת החטא, כי החטא גורם הקצוץ למעלה, ומקום שבו חטאו נכנס והפריד אלוף (הג"ה עיין ברבות בראשית ר"פ עשרים ע"פ ונרגן מפריד אלוף דקאי על הנחש, ועמ"ש מזה ע"פ והי' ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהי' הוי' ושמו
*) ז: בבוך א"ב יש רושם שכ"ק הצ"צ מחק אות ז, אבל אות ח' נשאר במקומו.
*) ז: בבוך א"ב יש רושם שכ"ק הצ"צ מחק אות ז, אבל אות ח' נשאר במקומו.