ערכין. אב. אבה. אביון. אבו
צא, א
א) אב. היש לכם אב, בראשית מ"ד י"ט, פירוש איין פאטער, וכן אב המון גוים, בראשית י"ז ה', וישימני לאב לפרעה, בראשית מ"ה ח' פרש"י חברון ופטרון*.
ע' זהר ר"פ ויגש א' כתר ע"כ גם ארור יש יניקה ב' ברוך חכמה, לכן בהצטרף אב זהו הרצון הנמשך ע"י חכמה כאב את בן ירצה, אאלפך חכמה בחכמה יבנה בית זהו אב, והנה ח"ת נק' ג"כ אב ע"ש שזהו כי אתה אבינו וח"ע נק' אב לאבהן אדר"ז ר"צ ע"א, אך ח"ת עלמא דאתגלייא מפתחות החיצונו' ונק' שעור ה' ראשית קצירך סד"ה וספרתם וע"כ נק' אביב להקטין הענין כי אין התינוק יודע לקרות אבא עד שיטעום טעם דגן ועיקר חטים מאכל אדם מ"מ גם שעורה בכלל דגן רפ"ק דחלה, אלא שנק' מאכל לאדם שבבהמה, א"נ אביב אב לבחי' י"ב בקר שבבריאה.
[אבד]
ברכות אובד עלי תבא, באיוב כ"ט י"ג, אובד הלע"ז פ„ר ל רען. במדרש רבה פ' חיי שרה פ"ס ברכת אובד זה לבן הארמי שנאמר ארמי אובד אבי, עלי תבא זה רבקה שנאמר אחותנו את כו'. ועיין מענין ארמי אובד בזח"ב בשלח דס"ד סע"ב, ועיין זח"ג ואתחנן רס"ו ע"פ ובאו האובדים כו'. ועד"ז פי' במאורי אור ענין ברכת אובד. שאול ואבדון נגד ה' (גלוי לפניו כל אשר בתוכה) אף כי לבות בני אדם (קל וחומר הוא) במשלי ט"ו י"א, פי' אבדון גיהנם.
[אבה]
ב) אבה. פירוש רצון, ולא אבה לשלחם שמות י' כ"ז, ולא אבה ה' אלקיך לשמוע אל בלעם דברים כ"ג ו', ואפשר שעד"ז נק' האב בשם אב, ע"ד מ"ש וכאב את בן ירצה, משלי ג' י"ב, שעיקר רצון האב ותאוותו הוא בנו, ולכן אבי יבחן באיוב סי' ל"ד ל"ו ת"י אבי לשון רצון וכ"כ רש"י (גם ע"פ הקבלה הנה רצון העליון הוא מלובש בחכמה עילאה הנק' אבא) וכ"כ בשרש ישע שרש אבה.
[אבו]
ד) אבו. עודנו באבו לא יקטף, איוב ח' י"ב, פרש"י באבו בליחלוחו, וכן פי' במצ"צ שם, ובלע"ז אז דאס פימסען האלץ איז נאך אין זיין פייחטיקייט וכן פי' הרלב"ג שם, והראב"ע פי' באבו במקום צמחו, ובשה"ש ו' י"א לראות באבי הנחל פרש"י ג"כ לחלוחית, ונראה לומר שהוא ג"כ משרש אב כי הלחלוחית הוא המוליד והמגדל את הצמח, כמו שהאב מוליד הבן ומגדלו וכמ"ש כי מנעורי גדלני כאב, איוב ל"א י"ח, וכן משמע בפרש"י בחומש ס"פ וארא ע"פ כי השעורה אביב, וז"ל עמדה באביה, לשון באבי הנחל, ואביב פרש"י ס"פ משפטים לשון אב, וכמו שנבאר לקמן אי"ה גבי אביב, והרמב"ן באיוב פי' באבו כמו לראות באבי הנחל והוא העלות הנץ, וכעין זה כ' הראב"ע בשה"ש גבי באבי הנחל, באבי בפרי כמו ואנביה שגיא בדניאל ד' ט', וכן עודנו באבו, וי"א שהוא המבוכר ומן אביב ומן אב יוציאנו עכ"ל, הרי דגם לפי הפירוש דאבו הוא הצמח עצמו הוא ג"כ משרש אב להיותו המבוכר, או להיות העץ והצמח הוא אב להפרי, וכ"כ הרד"ק בשרשים שרש אבב וז"ל באבי הנחל, בעצי הנחל, עודנו באבו בעוד שהגומא בעצו, וקרוב אני לומר שענין
*) ופטרון: ע"כ בגוכתי"ק 1179. (ונכתב אחר כמה דפים). בבוך 1145. במפתח הבוך כ': שרשים. בוך 543. לשלימות הענין הוספנו בהוספות עוד כמה ערכים שנמצאים מפוזרים בכרכי אוה"ת.
*) ופטרון: ע"כ בגוכתי"ק 1179. (ונכתב אחר כמה דפים). בבוך 1145. במפתח הבוך כ': שרשים. בוך 543. לשלימות הענין הוספנו בהוספות עוד כמה ערכים שנמצאים מפוזרים בכרכי אוה"ת.