[דרך אמונה] - לקוטים מבין המחקים - נ, ב

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/chakiro/index.htm">ספר החקירה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/chakiro/1/index.htm">[דרך אמונה]</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/chakiro/1/7/index.htm">לקוטים מבין המחקים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/chakiro/1/7/50b.htm">נ, ב</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/zz/chakiro/1/7/51a.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=parent_heading>לקוטים מבין המחקים</div></p> <p class=bodytext><div class=pageno>נ, ב</div></p> <p class=bodytext>א)<a name="_ftnref_148" href="#_ftn_148" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_148')">*</a> <span class=cup>עד</span> סוף כל הדורות א"א שיהיו אנשים בלי גבול, וממנו למפרע נצטרך לומר שהי' מאה מילייאן פעמים בלי גבול, כי על כל א' מוכרח לומר שאין גבול לאבותיו. וא"כ בעולם יש אלף מילייאן אנשים. לפחות מוכרח שיש מאה מילייאן (עשר למשפחה) בלי גבול, ואיך ממנו עד צאצאינו א"א אפי' פ"א בלי גבול, וממנו עד זקנינו יהי' מאה מילייאן פעמים בל"ג. הרי אתה מכניס המאה מילייאן פעמים בל"ג, בחלל הטבעת שהוא הגבול שממנו עד צאצינו כו'. ובגמ' אמרו אין ספק מוציא מידי ודאי. </p> <p class=bodytext><span class=cup>זה</span> ודאי א"א. וזה אצלינו אינו מושג לא נתבאר המנעו. א"כ כיון שא"א להמלט מא' משני אלה, ההכרח לומר שזה הוא השקר שיהי' הדורות בל"ג כו'. </p> <p class=bodytext><span class=cup>ועוד</span> כי לפי הנ"ל תוכרח לומר שהבל"ג נכנס בגדר מספר כהנ"ל מאה מילייאן פעמים בל"ג, וגם האחדים יבואו למספר בל"ג. א"כ ה"ה שי"ל בל"ג פעמים בל"ג, כמו שתאמר בל"ג פעמים אחד, וכן תאמר עוד בל"ג פעמים בל"ג פעמים בל"ג כו' כדמוכרח הוא. וא"כ אם זקניו של ראובן דעתה הי' עד"מ רק בל"ג פ"א א"כ אבותיו מחודשים והעולם מחודש. ושתאמר שהיו בל"ג פעמים בל"ג אין קץ זה שקר שבהכרח אבותיו של כל בני העולם הם מאה פעמים מילייאן יותר מאבותיו של ראובן לבדו, א"כ בהכרח שנשאר זמן עודף יותר מאה פעמים מילייאן על אבותיו של משפחה א'. א"כ לפ"ז הם מחודשים כו'. ועוד א"כ לפי הנ"ל עשית הבל"ג כענין גבול, שהרי נכנס בגדר מספר, כמספר א' או שנים, ואין כאן רק שינוי השם שנק' בל"ג, ובאמת הוא מספר ויש בו רב ופחות כו' וכ"ז שקר, וכמו לנמנע טבע קיים. משא"כ ענין למעלה מהזמן אצל הבורא ית' נכון הוא. </p> <p class=bodytext>ב) <span class=cup>וכן</span> הוא האמת שבה"ק שבעיר זו עד"מ מזמן מאה שנים, וזו מזמן יותר כו' הכל בגבול. </p> <p class=bodytext>ג) <span class=cup>וע"כ</span> י"ל שהבריאו' שברא הקב"ה שאישיו מחודשים ר"ל שנולדים מאב ואם הם מעידים על החידוש, ממילא גם על הברואי' כשמים וארץ כו' כי אין שום ספק ח"ו על הקדמות אלא את"ל שעולם כמנהגו נהג, כמו עתה כן הי'. וזה ודאי א"א שעכ"פ המדבר והחי הנולדים מזו"נ, קדם להם ההעדר, גם על הצומח י"ל כן. וא"כ רוב העולם מחודש, א"כ מסתמא הכל מחודש. </p> <p class=bodytext>ד) <span class=cup>כמו</span> כן גרגרי' בלי גבול ויש א"כ בלי גבול גרגרי' בפועל מה שמכ"א הורכבו מילייאן אנשי' והוא ע"ד לגדודי' אין ה) דה"ל בפועל ושם מכריחים דא"א שיהי' בפועל בל"ג וכאן באנשים נניח זה דאף את"ל שהיו בל"ג איני מכריח רק שהיו מחודשים כמו שהם וא"כ כש"כ שיש לחלק כן בין הזמן מצד שי"ל רואין כנ"ל משא"כ בזמן, ואח"ז נשוב ידינו שגם הזמן מחודש, ועוד י"ל שהן ממש לפנינו כי אפי' את"ל. </p> <p class=bodytext>ו) ועוד א"כ הקדמות תלוי במה שקוברי' המתי' לא בעומק הארץ כ"כ. </p> <p class=bodytext>ז) <span class=cup>ומעתה</span> נשוב ידינו גם בענין הזמן כי גם כל עיקר החילוק בין בא זה אחר סור זה כו' הוא חלוש מאד, דכמו שבא המופת על המנע מציאות גשמיי' אין תכלית למספרם בזמן א'. כמ"כ נ' דה"ה בבא זאס"ז כו'. וכל הגורם להכריח לחלק כן הוא ענין הזמן, וגם ע"ז י"ל הענין דלומר שהזמן בלתי בע"ג הוא כמו לנמנע טבע קיים כו' משא"כ ענין למעלה מהזמן כו', ועוד אף את"ל אזמן י"ל כן, מ"מ אין זה סותר המופתים דלעיל, דלכאורה נת' המונעם והוא מש"ל, וע"ש</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_148> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_148" href="#_ftnref_148" class='ftn'>*</a>) האותיות הם מהמו"ל הראשון, והם קטעים נפרדים שנכתבו בין המחקים. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_148> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_148" href="#_ftnref_148" class='ftn'>*</a>) האותיות הם מהמו"ל הראשון, והם קטעים נפרדים שנכתבו בין המחקים. </p> </div> </div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/zz/chakiro/1/7/51a.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>