[דרך אמונה] - לדרוש סמכוני - סב, א

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/chakiro/index.htm">ספר החקירה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/chakiro/1/index.htm">[דרך אמונה]</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/chakiro/1/9/index.htm">לדרוש סמכוני</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/chakiro/1/9/62a.htm">סב, א</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/zz/chakiro/1/9/62b.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=parent_heading>לדרוש סמכוני</div></p> <p class=bodytext><div class=pageno>סב, א</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>(קיצור</span><a name="_ftnref_177" href="#_ftn_177" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_177')">*</a> ב'). ממה שלא נפסק השפע, כ"א כמבוע מים דלא פסיק, זהו רואים בחי' א"ס, והיינו כי במל' דעשייה מלובש מל' דאצי' שבתוכה אור א"ס. וענין מופת זה קרוב לכאורה למ"ש הרמב"ם בספרו מ"נ ח"ב פרק ראשון עיון שלישי והביאו ג"כ בעל העקרים במאמר ב' פרק חמישי, וז"ל אמר הנמצאות לא ימנע הענין בם משלשה חלקים כו' ושקר שיהיו כולן הוות ונפסדות כו' היו כל הנמצאות אפשרי ההפסד והיה ראוי שיפסדו כולם כו' עד יתחייב בהכרח שימצא נמצא בלתי הווה ולא נפסד שאין אפשרות הפסד בו כלל הוא המכריח מציאות הדברים ההוים ונפסדים על העדרם כו' עכ"ד. דהמכוון כמש"כ כיון שאנו רואים למטה בארץ נמצאים רבים הווים ונפסדים הם כל אישי חי מדבר וכן הצומחים. א"כ זה שאנו רואים שהשמים והכוכבים קיימים באיש ואין נפסדים, ואין נעדרים, אי אפשר לומר שהם מצד עצמם הם יש בהם הכח הזה של בלתי הוה ולא נפסד, שהרי הם בעלי גבול, שיש גבול למדת שמים, וכ"ש לכל כוכב. וכיון שהם בעלי גבול ומדה, אי אפשר שיהי' בהם הכח הזה, דכל שהוא בעל גבול יש לכחו ג"כ גבול. וכיון שהוא בעל גבול ע"כ שולט בו ההפסד וההפסק לכחו, דמאי שנא מאישי החי ומדבר, שכיון שהם בעלי גבול נפסדים, והפסדם הוא במהרה כמ"ש כצל ימינו עלי ארץ, א"כ גם אישי השמים כיון שהם בעלי גבול ראוי שיהי' כן אף שהגבול שלהם גדול יותר, מ"מ שניהם שוים לגבי בלתי בעל גבול, ואינן בערך הכח הבלתי הוה ולא נפסד שהוא הבלתי בעל גבול. וזהו שאמרו ברבות פ' בראשית פרשה ב' ע"פ והארץ היתה תהו, אמרה עליונים והתחתונים נבראו בבת אחת העליונים חיים והתחתונים מתים, לפיכך והארץ היתה תוהו, ר"ל תמיה, על זה, והיינו כיון שהעליונים הם ג"כ בעלי גבול כמו התחתונים מדוע הם קיימים באיש ואין בהם הפסק והעדר, והתחתונים הם בעלי העדר והפסד. ועוד הכריח הרמב"ם שא"א שיהי' זה הקיום מצד עצם הכח שיש בשמים, מלבד שהם בעלי גבול, עוד זאת כיון שהם גוף וא"כ הם מורכבים מחומר וצורה, וכיון שהם מורכבים בהכרח שהם אפשרי ההפסד, אע"כ יש כאן נמצא בלתי הוה ולא נפסד, ואינו גוף, וברצונו הפשוט יעשה מה שירצה, והוא הנותן הכח תמיד באישי השמים שלא יפסדו ולא יהיה הפסק להשפעתן, וג"כ נותן כח באישי הארץ שלא יפסד המין, וזהו עצמו ענין הפסוק שאו מרום עיניכם כו' מרוב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר, ר"ל ממה שאנו רואים באישי השמים, אשר איש מהם לא נעדר, ואין הפסק לההשפעה, אשר זה אי אפשר מצד הכח המלובש בהן שהוא בעל גבול והיה ראוי שיפלו תחת ההפסד, וא"ת שעדיין לא נפסדו ועתידין להפסד, מ"מ הי' ראוי שיהי' בהם חלישות ותשות כח לפרקים כמו באדם ובעלי חיים, שלפי שהם נפסדים, אזי גם בחייהם יש להם תשות כח לפעמים, והרי אנו רואים באישי השמים שאין בהם חלישות ולא העדר, וכמ"ש בתשו' הרשב"א ח"א סי' ט' וז"ל ואנו רואים הגלגלים בלתי משתנים כלל מיום הבראם וכן הארץ בכללה הולכת על מנהג אחד תמיד עכ"ל, וכמ"ש בירושלמי פ"ק דברכות אמתניתין א' ויכולו השמים כו' מה כתיב בתריה אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות כו' וכי מה ענין זה אצל זה אלא יום נכנס ויום יוצא שבת נכנס ושבת יוצא כו' שנה נכנס שנה יוצאה וכתיב בתריה אלה תולדות השמים והארץ בהבראם פי' אעפ"כ הם חזקים, כמו אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, ביום בראם וביום עשות, והובא במד"ר פ' בראשית ס"פ בראשית ע"ש בידי משה, וזהו מי ברא אלה פי' שיהיה בחי' אלה תולדות השמים והארץ בהבראם שיהיו גם תמיד כמו ביום הבראם, וזהו ברא אלה שיהי' אלה תולדות כו' בהבראם, וזהו הפליאה מי</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_177> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_177" href="#_ftnref_177" class='ftn'>*</a>) <span class=haorodiburmaschil>קיצור</span>: קיצור. . . — כמובן מקום כ"ז הוא בד"ה סמכוני (פה, א) [כ"ה בבוך 1095]. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_177> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_177" href="#_ftnref_177" class='ftn'>*</a>) <span class=haorodiburmaschil>קיצור</span>: קיצור. . . — כמובן מקום כ"ז הוא בד"ה סמכוני (פה, א) [כ"ה בבוך 1095]. </p> </div> </div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/zz/chakiro/1/9/62b.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>