מספר המופתים (השמטה ל"מופתי' שנתבארו" – ע' כז, ב)
קז, א
מספר המופתים. האחד הוא הראיה הראשונה דרס"ג על חדוש העולם, והוא שהכריח מהחוש שהשמים בעלי גבול במדה וא"כ יש לכחם ג"כ גבול, וא"כ מחוייב שיש להם תחלה וסוף.
גם ראיה הראשונה של הרמב"ם במ"נ ח"ב פ"א מהתנועה התדירה שהגלגל סובב תמיד, שזהו נמשך מכח בלתי בע"ג לא מהגלגל וכ"כ בחבורו פ"א מה' יסוה"ת הלכה ה' מישך שייכי ג"כ למופת הנ"ל.
המופת השני נתבאר ע"פ שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה והוא עיון שלישי שהביא הרמב"ם במ"נ ח"ב פ"א ובעל העקרים מ"ב פ"ה, וגם מ"ש פ"א מה' יסוה"ת לפי' המפרש שם שגם לפי האמת שהעולם מחודש ג"כ שייך ג"כ מופת זה. א"כ מישך שייך בעיון שלישי הנ"ל.
המופת השלישי הוא ראיה השנית דרס"ג מהחבור וההרכבה שבכל הנבראים בהשמים ובארץ, וההרכבה הוא ענין מחודש וכמ"ש ג"כ הרמב"ם בעיון שלישי הנ"ל ומזה מבואר שהעולם מחודש וזה המופת סמך עליו בח"ה שער א' פ"ה.
המופת הד' מ"ש ע"פ ומבשרי אחזה אלוה, ומהילוך הגלגלים שיש לכל אחד הילוך בפ"ע ומ"מ משועבדים כוונה לשמור* כוונה א' להשלים חוקי היום והלילה, מזה מוכרח שיש להם מנהיג ומניע חוצה להן ומנהיגם בעל כרחם כרצונו.
המופת החמישי, ראיה שלישית דרס"ג ממה שהשמים והארץ דבוקים למקרים שהם מחודשים וכל הדבק למחודש הוא ג"כ מחודש, עוד מופת ממה שהשמים הם ניכר שנעשו בשביל תכלית דבר מה שיוצא מהן והוא להשלים אלו הנמצאות שבארץ מדבר חי צומח דומם, והדבר שנעשה בשביל תכלית היוצא ממנו הוא מפעולת פועל שחידשו כמו שהבית מעיד שיש מי שבנה אותו, וכיון שהוא מפעולת פועל בהכרח הוא מחודש אחר ההעדר.
הששי מהלשונות. השביעי מהבתים. השמיני מ"ש הרלב"ג ממה שנראה שהשמים נעשו בשביל תכלית היוצא מהם וכן הארץ, כנ"ל. כ"ז הוא מופתים מכללות העולם, ואח"כ יתבארו המופתים שיש שמין האנשים מחודש
*) כוונה לשמור: כנראה צ"ל: כולם לשמור. [וכ"ה בבוך בגוכתי"ק 1058, ובבוך מעתיק 1095 — שלא היו לפני כ"ק אדמו"ר בשעת ההדפסה].
*) כוונה לשמור: כנראה צ"ל: כולם לשמור. [וכ"ה בבוך בגוכתי"ק 1058, ובבוך מעתיק 1095 — שלא היו לפני כ"ק אדמו"ר בשעת ההדפסה].