שרשים
קמז, ב
בהכתב יד קודש בוך ”בג" שממנו נדפס ספר החקירה, נמצא קונטרס פירושים על תיבות ע"פ סדר ”האלף בית" כמו פי' ”אב" ועל כל שורש מביא כמה ראיות מפסוקים. בכתב יד מעתיק מציין בהמפתח שזה ”שרשים".
הקונטרס מתחיל מאות א, ויש רק משורש אב עד ”אגס", ואח"כ שרש ”כפר", ואח"כ ב' שרשים באות ”נ", שורש א' באות ”ס", ג' שרשים באות ”ע", שורש א' באות ”ר" וג' שרשים באות ”ש". בסך הכל לג-לד ערכים.
מזה נראה שלפנינו הוא רק דפים אחדים — עוד כמה ערכים נדפסו באוה"ת ענינים. בכרכי אוה"ת מפוזרים עוד כמה וכמה ערכים. השתדלנו לאסוף אותם, והבא להלן הוא איסוף ”קטן" ממה שנמצאים עוד מפוזרים באוה"ת, ובספרי דא"ח ובפרט במאמרי כ"ק מהר"ש.
אב
נש"י נק' לפעמים בנים לה', ואז הקב"ה נק' אב כמ"ש ואם אב אני כו' במלאכי סי' א' ו', וכתיב כרחם אב על בנים בתילים סי' קג יג, וכתיב כי הייתי לישראל לאב בירמיה סי' לד, ולפעמים נק' נש"י עבדים כמ"ש שמע יעקב עבדי, אל תירא עבדי יעקב כו', שלח עמי ויעבדוני כו', ואז נק' הקב"ה אדון כמ"ש כי גדול ה' ואדונינו מכל אלקים, וכתיב גדול אדונינו כו', וכתיב את פני האדון ה', וכתיב ואם אדונים אני במלאכי שם, וזהו אבינו מלכנו.
אוה"ת משפטים ע' א'קלט
אבה
וע"ז מורה לשון לא אבה ר"ל רצון בלא טעם מושג וכדפי' בס' אוה"ח והביא ראי' דכך הוא הפי' מלשון לא אבה ממ"ש פ' דברים ב' לשון ולא אבה סיחון כו' כי הקשה ה' רוחו כו' דמשמע שלא הי' כלל חשש בדבר אעפ"כ לא אבה מחמת כי הקשה כו' ולמטה זהו ענין עקשות. כי עניני עוה"ז ראוי להיות עפ"י שכל וכשרוצה בדבר נגד השכל הוא עקשות, אכל למעלה שהוא ית' למעלה מעלה מן החכ', הנה יש בחי' רצון שלמע' מהחכ' וזהו ולא אבה כו', וכן יש בחי' זו באדם בעבודת ה' וכמ"ש ולא תאבה לו כו' בני אם יפתוך חטאים אל תאבה לו כו', דהיינו שלא תבא עמהם בטו"ת כלל כי המתאבק עם המנוול מתנוול רק שלא תאבה בבחי' הרצון שלמע' מן הטעם ודעת המושג כיון שהוא ית' למעל' מע' מהחכמה וכדלקמן).
אוה"ת כי תצא ע' תתקצה
אבירי לב
שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה, ת"י קבילו למימרי תקיפי ליבא דרחיקין מזכות', ועד"ז פי' במצ"ד אבירי לב הם אנשי בבל שהם אבירי לב ואכזרים על ישראל