ספר המצות - איסור עבודת כהן בעל מום וכניסתו להיכל - לא, א

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/dm/index.htm">דרך מצותיך</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/dm/1/index.htm">ספר המצות</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/dm/1/14/index.htm">איסור עבודת כהן בעל מום וכניסתו להיכל </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/dm/1/14/31a.htm">לא, א</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/zz/dm/1/14/31b.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><h3>איסור עבודת כהן בעל מום וכניסתו להיכל </h3><div class=pageno>לא, א</div></p> <p class=bodytext>(פ' אמור) <span class=cup>שלא</span> יכנס כהן בע"מ להיכל ולמזבח (רע"ז) שנאמר אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו (ויקרא כ"א כ"ג), ועוד באו שני לאוין בעבודת בע"מ קבוע ועובר כמ"ש החינוך (סי' רע"ו ער"ה), ובשרשי מצוה שם כתוב שיש רמז לשלימות צורתו לענינים כו'. ולהבין שרש ענין הרחקת בעלי מומין מן העבודה והיתרם באכילתם בשר ק"ק והמורם מקדשים קלים כדכתיב לעיל מיני' לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל (ויקרא כ"א כ"ב) וכדפירש"י וכן שנינו בר"פ י"ב דזבחים במשנה (א') בעלי מומים בין בעלי מומים קבועים ובין בעלי מומים עוברים חולקים ואוכלים אבל לא מקריבין, והרי אכילת הכהנים היא כפרה לבעלים כידוע: יש להקדים מאמר הרשב"י בפ' וישב קפ"א ע"א ע"פ זה וז"ל ת"ח בההוא שעתא דההוא נהר נגיד ונפיק אפיק כל אינון נשמתין, ואתעברת נוקבא כולהו קיימין לגו בקורטא דלגו בסיטי קורטא (פי' בתוך פנימיות יסוד ועטרת יסוד דמל' שנק' ציון וירושלים ולכך כפל לשונו בקורטא דלגו בסיטי קורטא) וכד סיהרא אתפגים בההוא סטרא דחויא בישא, כדין כל אינון נשמתין דנפקין אע"ג דכולהו דכיין וכולהו קדישין, הואיל ונפקו בפגימו, בכל אינון אתר דמטו אינון נשמתין, כולהו אתברו ואתפגימו בכמה צערין בכמה כאבין ואילין אינון דאתרעי בהו קוב"ה כו', רזא דמלה שריין כגוונא דלעילא גופא אתפגים ונשמתא (פי' כשם שלמעלה אין יניקת החיצונים רק מהכלים ולא מנשמת הפרצופים כך למטה גופא לבד אתפגים ולא נשמתא) לגו כגוונא דלעילא ודא כגוונא דדא ובג"כ אלין אינון דבעיין לחדתותי בחדתותא דסיהרא עכ"ל לענינינו עם פי' המק"מ שם: ולהבין זה הנה תחלה יש לבאר ענין פגימו דסיהרא שבזה תלוי פגימת גוף הנשמות והנה הלבנה מתמעטת בחצי האחרון של כל חודש עד שבסוף החדש היא מסתתרת לגמרי וחוזרת ונולדת בעת המולד ואז עושים ר"ח ומקריבי' קרבן מוסף והולכת ומתגדלת עד שבחצי החדש היא</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/zz/dm/1/14/31b.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>