סימן כח
א
ע"ד יין צמוקים אם מברכין עליו בפה"ג ומקדשין עליו לפי שאומרים בשם הגאון אאזמו"ר ז"ל שצריך שיהיו דוקא שלשה ליטרות צמוקים לשטאף אחד יין:
הנה לכאורה באחרונים לא נמצא חומרא זו. דהבכ"ש פ"ו דב"ב (דצ"ז ע"ב) העלה רק שצריך ליזהר שלא יתן כ"כ מים שיהא הצמוקים אחר שנתגדלו אחד מששה במים כו'. ובספר תוספות שבת סי' ער"ב סק"ט רוצה להקל גם בזה. ואף המחמירים שהביא הבכ"ש שלא יהו הצמוקים קודם שנתגדלו אחד מששה במים. ג"כ לא יצטרך שלשה פונט למדה הנ"ל. אך לפמ"ש בשו"ת ח"צ סי' ק"מ לענין עיסה שלשו בפסח ביין צמוקים דיין צמוקים השנוי בברייתא שאם הביא כשר לנסכים היינו בלוקח צמוקים ועצרם לקורה והוציא מהם יינם בלי תערובות מים מיירי כו'. אבל יין צמוקים שאנו עושין שכולו מים אלא שקולט טעם הצמוקים חלילה להכשירו לנסכים כו'. ולכן אסור ללוש בו בפסח כי אין דינו כיין גמור אלא כיין מזוג וגרע ממנו עכ"ל. א"כ לפ"ז צע"ג אם מברכין עליו בפה"ג שהרי המתירים לקדש עליו למדו מדכשר לנסכים כדלקמן בשם הרי"ף. והרי לדבריו התם בלי מים מיירי. וצ"ל דהא מודה הח"צ דדינו כיין מזוג והרי יין מזוג כשר לקידוש ולברך עליו בפה"ג אף דפסול לנסכים והכי משמע לשונו מ"ש כמו שאנו עושים דמסתמא הוא בשביל קידוש ולא נחלק הח"צ רק לענין ללוש בו בפסח דשם יין מזוג מחמיץ. לכן ס"ל להח"צ דכמ"כ יין צמוקים לא עדיף מיניה: