אורח חיים - סימן לד - א

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/shut/index.htm">שו"ת</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/shut/1/index.htm">אורח חיים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/shut/1/35/index.htm">סימן לד</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/shut/1/35/1.htm">א</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/zz/shut/1/35/2.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><h2>סימן לד</h2><div class=pageno>א</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>יהודים</span> השוכרים הפאצט. וסוסים ועגלות שלהם עם עגלן אינו יהודי מוכרחים לנסוע בשבת ויו"ט עם שרים ושאר אנשים הנוסעים על הפאצט. איך למצוא היתר ותקנה לזה שלא יהיה חילול שבת ויו"ט:</p> <p class=bodytext><span class=cup>נראה</span> דהתקנה הוא ע"י שותפות שבעת שלוקח הפאצט יקחנו ביחד עם אינו יהודי. שיהי' להאינו יהודי מחצה בסוסים והעגלות וכל השייך לזה. ויתנו ביניהן בשעה שמשתתפים שיטול הא"י ימי השבתות והימים טובים בחלקו שיהיו אז הסוסים קנוים לו ואין לישראל חלק בהן בימים הנ"ל וגם כל השכירות מן הנוסעים בימים הנ"ל יהיה שייך להאינו יהודי. וביום א' ב' ג' עד"מ יהיו הסוסים קנוים להיהודי וגם כל השכירות יהי' שייך לו. ויוכל לבחור לו שותף אינו יהודי שמכירו ויודע בו שאחר השנה או ג' השנים כפי המשך שלקח את הפאצט ימחול כל חלקו להיהודי ולא יחזיקנו לעצמו כדרך שהתיר בתה"ד סי' ק"כ לענין מכירת חמץ וכמ"ש בשו"ע סי' תמ"ח ס"ג. ואף אם כבר לקח היהודי הפאצט על שמו לבד יש תקנה ע"י שימכרנו ליהודי אחר או לאינו יהודי. ושוב יחזור הוא והאינו יהודי המכירו ויקנאהו מהלוקח בשותפות על דרך שנתבאר. וכמ"ש הב"י בסי' רמ"ה שכן נראה מדברי התוספות שיש תיקון ע"י שיחזרו וימכרוהו למוכר או לאיש אחר כו' ע"ש. ונכון ג"כ שיתנה עם הא"י שעבור שהוא היהודי יניח מעותיו על עסק זה וטרחתו בקניית המספוא ושא"ד יתן לו הא"י איזה סך מדי שנה באופן שעי"ז יהי' ג"כ היהודי בטוח שהא"י ימחול לו חלקו. רק שיקח מהיהודי דבר מועט עבור חלק הריוח שלו. דאל"כ יצטרך לסלק הסך הנ"ל להיהודי ואפשר שיצא שכרו בהפסדו. ומ"מ כ"ז אינו מבטל השותפות מדינא. רק שיהי' היהודי סבור וקיבל שבאם שעכ"ז ירצה הא"י ליקח חלקו בריוח ולסלק הסך שנתחייב יקיים כן היהודי. וכמ"ש כן אאזמו"ר ז"ל בדין מכירת חמץ שנדפס בסוף הלכות פסח דהגם שיודע בו שלא יעשה כן כי מאחר שמה שאינו עושה כן אינו אלא מרצונו הטוב שרוצה להחזירו לישראל ה"ז מכירה גמורה כדאיתא בהדיא בגמרא פ"ה דב"מ דא"ל מדעתיה עכ"ל. וככה ממש הוא בנד"ז:</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/zz/shut/1/35/2.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>