יורה דעה - סימן כז - א

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/shut/index.htm">שו"ת</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/shut/2/index.htm">יורה דעה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/shut/2/27/index.htm">סימן כז</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/shut/2/27/1.htm">א</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/zz/shut/2/27/2.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><h2>סימן כז</h2><div class=pageno>א</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>גרסינן</span> בר"פ א"ט (דמ"ג ב') ומ"ש בהשוחט בסכין ונמצאת פגומה ומשני התם אתייליד ריעותא כו' ומדמקשה על ישב לה קוץ בוושט ש"מ דס"ל דנקיבת הוושט הוי ס' בשחיטה כיון שאין שחיטה מועלת כשהוושט נקוב דאל"כ מאי קשי' לי' מ"ש [בהשוחט כו'] שאמרו בו כל ס' בשחיטה פסול לס' טרפות וזה דומה ממש למ"ש (ד"י) גבי ס' שמוטה דהוי ג"כ ס' בשחיטה לפי' בה"ג דאין שחיטה מועלת בסי' השמוט. וזה לכאורה ראי' ברורה לתשו' עה"ג סי' קכ"ב והסכים עמו בתשו' שבו"י סי' מ"ו בטבעת מהקנה שנמצא על הסכין שהוא ס' בשחיטה וכיון שכן אין להתירו מחמת ס"ס לדעת הט"ז בסי' ק"י (ואפי' לפ"ד הש"ך בשם) ודלא כהט"ז סי' כ"ד ס"ק י"ז וע' בפליתי סי' ק"י סק"ד דדעתו ג"כ כן. ובכללי חזקה להגאון ר"ז חולק ע"ז. ול"נ שיש לזה דין ס' בדבר שיש לו חזקת היתר אלא שיש חזקת איסור לנגד דהא הוושט י"ל שמעמידי' אותו על חזקתו שלא ניקב שהרי אפי' במקוה שנמדד ונמצא חסר אמרי' העמד מקוה ע"ח והשתא הוא דחסר אע"פ שהיא ריעותא ברורה מדאורייתא דמחזיקי' איסור מזמן לזמן. רק שיש נגד זה חזקת איסור דבהמה בחיי' ודומיא דהתם אמרינן העמד טמא ע"ח. ולכן שפיר מקשה משוחט בסכין ונמצאת פגומה דהתם י"ל ג"כ העמד סכין ע"ח ועתה נפגם רק משום שיש חזקת איסור לנגד ומשני התם אתייליד ריעותא פי' ריעותא ברורה דומיא דמקוה שנמצא חסר הכא לא אתייליד ריעותא ולפ"ז לדידן דלא קיי"ל כעולא משום דאע"ג דלא אתייליד ריעותא ספק מיהו הוי וס' דאורייתא לחומרא בדבר שאין לו חזקת היתר וה"נ אוקמא חזקה להדי חזקה והוי ס' דאורייתא ולפ"ז ביש ס"ס אפשר שיש להקל. מיהו אעפ"כ הנידון של הט"ז הוא נק' אתייליד ריעותא. והנה באתייליד ריעותא י"ל דלא מהני ס"ס כי בנדה (דף ד' ב') במקוה שנמדד ונמצא חסר אמרי' דהוי תר"ל והו"ל ודאי איסור וקשה הרי לולי חזקת טמאה היינו מטהרים לגמרי הריעותא הא' מחמת חזקת טהרה של המקוה ואשה תוכיח דמוקמי' לה בחזקת טהרה למפרע אע"פ שדם לפנינו. והנה חזקת טהרה אינה יכולה להוציא כ"א מידי ס' השקול (ואפי' בספק חולק הרר"י כשיש ריעותא ע' ת"ש סי' כ"ט ולדבריו צ"ל דס' זה הוא פחות מס' שקול ע' בכללי החזקה להמג"ש דמזמן לזמן קיל) וכיון שכן במקוה שנוסף עוד חזקת טמא אוקי חזקה להדי חזקה והו"ל ס' דאורייתא לבד ולמה עשאוהו כודאי. ועכצ"ל דבאתייליד ריעותא ברורה כזאת ויש חזקת טומאה ג"כ לא אמרי' אוקי חזקה להדי חזקה כ"א בטלה אצלם דה"ל חדא לגבי תרתי אע"פ שלולי חזקת איסור היינו מטהרים לגמרי ועם כי זה דחוק אעפ"כ מוכרחי' אנו לחלק בכך וכיון שכן גם שנוסף עוד ספק א' הו"ל ס' דאורייתא מאחר שלולי הס' היה ודאי איסור ולא מספק. וא"כ גם בנוסף ס' א' וה"ל ס"ס מ"מ הו"ל ס' דאורייתא כיון שלולי הס' השני היה ודאי איסור. ומ"מ אין קושי' מכאן לסברת רז"ל רס"י י"ח בשם תשו' ש"י דבפגימה כשערה יש להקל היכא דנגע במפרקת דשא"ה דלא נק' אתייליד ריעותא כי לדעת האומרים דפגימה צ"ל כדי שתחגור הצפורן א"כ כשערה אינו ריעותא כלל וה"ל ס' גמור ובס' גמור דליכא ריעותא לית דין ולית דיין דלא הוי רק ס' דאורייתא כדמוכח מההיא דישב לה קוץ בוושט דאפי' לדידן דלא קיי"ל כעולא אמרי' ל' חוששין דה"ל ספיקא דאמרי' אוקמי חזקה להדי חזקה וה"ל ס'. וכיון שנוסף עוד ס' דנגע בעצם המפרקת ה"ל ס"ס ויש לטהר לגמרי:</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/zz/shut/2/27/2.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>