יורה דעה - סימן מ - א

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/shut/index.htm">שו"ת</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/shut/2/index.htm">יורה דעה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/shut/2/40/index.htm">סימן מ</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/shut/2/40/1.htm">א</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h2>סימן מ</h2><div class=pageno>א</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>טרפש</span> הכבד שהיה דבוק לביה"כ ובדקו את ביה"כ ונמצא שם נקב שלא ניקב מעבר לעבר מה דינו:</p> <p class=bodytext><span class=cup>הנה</span> תחלה יש לעיין במ"ש הבאר יעקב סי' מ"א מעשה היה שנסרך טרפש הכבד לביה"כ ובדקוהו לביה"כ ומצאו כנגדו נקב ולא ניקב מעבר לעבר ולא נמצא בו מחט טרפה לפמ"ש בתשו' צ"צ סי' מ"ט ע"ש. ובתשו' חוט השני סי' ס"ט כו'. א"כ בנ"ד אף דלא נמצא בו מחט כו'. ובאמת יש להשיב ע"ז מתרי טעמי. דהנה בכנה"ג סי' מ"ח בהגהת הטור סעיף כ"ב מצאתי בשם בדיקות כ"י למהר"י פיגון שמנהגם להקל בדין שנשאל הצ"צ סי' מ"ט. אף שלא הביא ד' הצ"צ. וז"ל והן אמת שלפי דעתי אם היתה סירכא יוצאת מן הכרס ונסתרכת לטרפש ויש מחט תחובה בכרס אע"פ שלא עברה המחט הייתי רוצה להטריפה שאין לך קורט דם גדול מסירכא וא"כ היא טרפה אבל אין אנחנו נוהגין כן אלא כשיש סמפון עכ"ל. וסמפון הוא צנור מלא מוגלא יעו"ש. וכן הי' פשוט בעיני השואל שבתשו' צ"צ שם. וכן בפתחי תשובה סס"י מ"א ס"ק י"ב הביא כן בשם תשו' תולדות יצחק. וגם הכו"פ סס"י מ"א כ' צדדים להקל בזה. ולומר דלא דמי סירכא לקורט דם שבגמ' (דנ"א ע"א). כי סירכא בשאר אברים בא מחמת ליחות ונפוח. ור"ל אבל קורט דם ע"כ בא מחמת נקב בקרום החיצון כמ"ש אאזמו"ר הגאון בסוף ה' נדה בד"ה מ"ש הח"צ. וכ"מ פא"ט במקומו דנ"א א' מתניתין היא משמע דזה שהקורט דם חשוב שודאי ניקב עכ"פ עור החיצון אין זה חידוש כלל. משא"כ אילו היה קורט דם כמו דין סירכא היה זה עכ"פ דין מחודש ולא היה לאביי לומר טרח טרייה כו' מתניתין היא כו'. ולנדון של הבא"י יש לומר עוד דרך אפשר דקורט דם אינו מברר שניקב עור אחד מעבר לעבר ויש לומר שניקב רק חצי עור האחד ומזה ג"כ ימצא קורט דם ע"כ י"ל שלא אמרו בגמרא לאסור בנמצא קורט דם כנגד המחט שבפנים אלא דוקא כשהנקב שמבפנים הוא ע"י מחט שיש במה לתלות שניקב לחוץ ע"י מחט זה שלפנינו רק שחזרה לאחוריה וע"כ נתרפא שם. וכיון שנמצא קורט דם כנגד המחט ממש זהו ראי' שניקבה מעל"ע וחזרה לאחוריה. אבל בנקב שע"י חולי מצד אחד כנדון של הבאר יעקב אף שנמצא ק"ד נגד הנקב י"ל שאין לאסור כלל וכמו שנמצא ק"ד בלי נקב כלל אין לאסור דמנ"ל זה מאחר ששום א' מהפוסקים לא הזכירו דין זה רק בנקב שע"י מחט דוקא. (והרי"ף והרמב"ם השמיטו דין זה לגמרי. וצ"ל זה). ומצינו בכמה ענינים להחמיר טפי בנקב שע"י מחט מע"י חולי וכמ"ש הש"ך סי' מ"ח ס"ק י"ב לדעת רש"י וכ"ד הט"ז שם ס"ק י"א אלא דס"ל שצריך שרואין שלא שלט החולי רק במקצת. אבל להש"ך א"צ לזה דמסתמא אין מחמירין. גם כי בנד"ז ניכר שלא שלט החולי בעובי העור שלא ניקב. וגם איתא בתויק"ו סי' מ"ט בשם הר"ן גבי ניקב עור הפנימי של הוושט ע"י חולי כו' אין מחזיקין ריעותא על עור החיצון. וא"צ הטעם שאנו רואין שלא שלט החולי בעור החיצון יעו"ש בתויק"ו דף ק"ה ע"א קודם ד"ה ולפ"ז היה אפשר. משא"כ בניקב ע"י מחט חוששין לעור הפנימי. א"כ אף כאן נאמר דדוקא כשניקב ביה"כ ע"י מחט מצד א' הוא דמצטרף הק"ד שכנגד פי המחט מבחוץ ולא בנקב שע"י חולי. ומיהו אח"כ שם חזר בו התויק"ו מסברא זו יעו"ש. ואעפ"כ לנדון זה מצאתי סברא זו בכנה"ג סי' מ"ח בהגהת הב"י ס"ק ל' וז"ל ואפילו תימא שהא"ז ס"ל כדעת ר"ת דאפילו בניקב ע"י מחט אין חילוק בין המסס לביה"כ. מאי דמשמע מדבריו דיש חילוק בין ניקב ע"י חולי לניקב ע"י מחט דניקב ע"י מחט אפילו ניקב מצד אחד לצד פנים טרפה היינו בנמצא עליה קורט דם. משא"כ ניקב ע"י חולי דכל שלא ניקב נקב מפולש אפילו נמצא סביבות הנקב קורט דם כשרה. אחרי כתבי זה ראיתי לש"ך באות י"ב פי' ד' א"ז כמו שפירשתים בדרך הא' ע"ש עכ"ל הכנה"ג. והנה מ"ש הכנה"ג היינו בנמצא עליה קורט דם טרפה גם לר"ת. ע"כ בנמצא הקורט דם מבחוץ כנגד פי המחט. וע' בלבוש סי' מ"ח סעיף ז' ובחג"ש שם ס"ק י"ז. דאילו נמצא רק מבפנים ולא מבחוץ ודאי אינה טרפה לר"ת. וע"ש בכנה"ג ס"ק ל"ה ל"ז. וא"כ בניקב ע"י חולי מצד א' אינו טרפה אפילו נמצא ק"ד מבחוץ כנ"ל וכ"מ ממ"ש דכל שלא ניקב נקב מפולש כו' כשרה. ומה שהביא הבא"י ראי' מתשו' פמ"א ח"א סי' א' ד"ב ע"ג יש לדחות דעור החיצון של וושט שאני שאין לו בדיקה לענין נקב ג"כ לכך כשיש בו קורט דם חיישינן שניקב ועוד דוושט חמור מביה"כ כיון שנקובת הוושט הוא נבלה א"כ לא שייך כאן נשחטה בחזקת היתר עומדת כיון שיש ספק ג"כ שמא אין השחיטה כלום. ועוד דשם ס"ל עיקר דחשוב כניקב ע"י קוץ כיון שזהו מחמת הלעטה שמלעיטים אותם כו'. אך בנדון שאילתינו יש עוד צד גדול להקל אפילו לפ"ד הבאר יעקב דהא בעינן שיהיה הק"ד נגד פי המחט ממש כמ"ש במרדכי פא"ט סי' תרכ"ד. וכן לענין דינו דהצ"צ וע' פ"ת סי' מ"ח סק"י. ובנ"ד שאינו סירכא כ"א דבוקה לטרפש ורוב הדיבוק שלא כנגד הנקב אזלינן בתר רובא כמ"ש הטור סס"י ל"ט. ובש"ע שם סעיף כ"א כ"ה:</p> <p class=bodytext><span class=cup>קיצור.</span> שבדינו של הצ"צ סי' מ"ט ג"כ יש לפקפק דריעותא דסירכא לא דמי לקורט דם שבגמרא דמורה יותר על שניקב עור החיצון ממה שהסירכא מורה על זה. וכ"ד הכו"פ סס"י מ"ח. ודינו של הבא"י להשוות נקב שע"י חולי לניקב ע"י מחט ג"כ אינו מוכרח כלל. ובנ"ד יש צד להקל אפי' לפ"ד הבאר יעקב:</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> הט"ז סי' מ"ח ס"ק י"ד והש"ך שם ס"ק ל"א החמירו יותר מהצ"צ. וכ"ד תשו' חוט השני סי' ס"ט. והשואל שם כ' שאין נוהגין כן. אך הפר"ח שם סי' מ"ח ס"ק כ"ב חלק על הט"ז והש"ך וכוון לדעת הצ"צ:</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>