יורה דעה - סימן מו - א

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/shut/index.htm">שו"ת</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/shut/2/index.htm">יורה דעה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/shut/2/46/index.htm">סימן מו</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/shut/2/46/1.htm">א</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h2>סימן מו</h2><div class=pageno>א</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>ע"ד</span> הכוליא שהיתה שלחופית דבוקה בהחלב שבחריץ והיתה דבוקה ג"כ בבשר הכוליא עצמה בשפתה. והיה הפסק מהשלחופית להלובן יותר מאצבע אגודל והיא היתה בולטת בגובה כהר ולא נכנסה בעומק לגמרי ונקלפה בידים מעל הכוליא בקל. והבשר תחתיה שלם וכמו בכל שאר הכוליא באין שינוי. ואח"כ נקבו להשלחופית לראות מראה ודמות מימיה ולא היו עכורים ולא סרוחים ומלוחים רק מראיתם היה כמראה הדבש. והוא הפ"מ וגם שעת הדחק שהוא עש"ק:</p> <p class=bodytext><span class=cup>נראה</span> דיש להכשיר משום דלא הגיע למקום חריץ היינו ללובן והכשיר בזה הש"ע סי' מ"ד סעיף ב' אף במוגלא ולקותא. וא"כ גם לדעת רמ"א דכ' דנהוג לאסור בכמראה הדבש יש להקל דהא בלא הגיע ללובן לא החמיר כלל בש"ע. ואף שהט"ז סק"ו מחמיר במוגלא אף בלא הגיע למ"ח גם הש"ך סק"ח מחמיר יותר. מ"מ הא הפר"ח חולק עליהם. אמנם גם לדידהו יש להקל משום שי"ל דלא החמירו כן רק במוגלא ממש. משא"כ בכמראה הדבש דהב"י בש"ע שם כ' דיעה ראשונה בש"ע להקל בזה אף בהגיע למ"ח א"כ גם הט"ז וש"ך י"ל דיודו בזה דאין להחמיר בזה ג"כ בלא הגיע למקום חריץ ולמינקט כולהו חומרי יחד דלא גרע משני ספיקות דבשל תורה ג"כ מקילים. וכ"ש בהפ"מ ולכבוד שבת:</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>