יורה דעה - סימן מז - א

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/shut/index.htm">שו"ת</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/shut/2/index.htm">יורה דעה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/shut/2/47/index.htm">סימן מז</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/shut/2/47/1.htm">א</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/zz/shut/2/47/2.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><h2>סימן מז</h2><div class=pageno>א</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>ע"ד</span> אשר נמצא בדקין של בהמה שחין פורח אבעבועות שקורין פאקין ונבדקו ונטרפו ע"פ דין שהי' בהם ליחה ומוגלא ולקות בשר מעבר לעבר ומראה עמוק מן העור והיא כהה. אחר זה נמצאו עוד בועות כהנה עין בעין בדקין משני בהמות רצופות ונבדקו ונטרפו גם שניהם. אח"ז מצא השו"ב עוד בג' בהמות יחד אותן בועות המטריפות מה הדין כששוחטים בהמה אח"כ בעיר האם צריכים לבדוק הדקין או רשאי' להעלים עין מהם ולהאכילם לכלבים ואת"ל דצריך לבדוק איך הדין דיעבד שהשו"ב השליך הדקין לנהר משני בהמות ששחט עוד אחר הששה בהמות הנ"ל שנמצאו בהן הבועות ויצו להשליך מהם סחוב והשלך בלי בדיקה וכן עשו. אם דומה למבטל איסור לכתחלה או לא:</p> <p class=bodytext>תשובה הנה מתחלה צריך לבאר שרש דין בועות שבדקין איך פסולן והכשרן מעיקר הדין ואח"כ נבאר ענין בדיקתן ואח"כ נבאר שאילתינו. הנה הב"י סס"י ל"ז כ' בשם א"ח דאין בועה וסירכא פוסל אלא בריאה הרי דבדקין יש להקל טפי בבועה. וצ"ל דהיינו אפי' בועה הפוסלת בריאה כגון בתרתי בועה דסמיכי או כה"ג בענין דאסור בריאה אפ"ה מותר בדקין. ובשו"ת חב"י סי' נ"ד וכן בבאר הגולה סי' מ"ו הביא בשם רש"ל דיש קולא טפי בבועה בריאה מבבועה בשאר אברים שהנקב פוסל בהם וז"ל והא לך כלל בטרפות כל מקום שארז"ל דנקב טרפה אם יש אבעבוע צריך לפתוח אותו אם נשאר העור שלימה תחתיו כשר בין מים זכים או סרוחים וליחה. אבל אם הבשר רע הוי כניקב. אבל בריאה רגילין להכשיר ולא בדקינן במידי עכ"ל. הרי דבריו לכאורה הפוכים מדברי הא"ח דהא הא"ח מיקל בבועה בשאר אברי' יותר מבריאה נגד ד' רש"ל. אך ד' רש"ל אלו נראה שהוא ג"כ מ"ש הש"ך סס"י מ"ו בשם מהרש"ל באו"ה שלו סי' צ"ו דמפרש דברי הגהת או"ה שיש לחתוך הבועות לראות אם הבשר שתחתיו רע דהוי כנתמסמס והש"ך הביא זה על ד' הש"ע שם שהוא ממ"ש בב"י בשם א"ח. ע"כ נראה לומר דלא פליגי כלל הב"י בשם א"ח עם רש"ל דשניהם ס"ל דהחומרות והקולות שמצינו בש"ס גבי בועות כיון דלא הוזכרו בגמ' רק גבי ריאה אין למדין מהן כלל לשאר אברים ולכן בשאר אברים שהנקב פוסל בהן יש לדון בענין אחר דהיינו ע"ד שמצינו בש"ס שהורו בדבר הדומה לבועה בשאר אברים ויצמח מזה קולא וחומרא. הקולא היינו דמה שהחמירו חז"ל בתרתי בועה דסמיכי בריאה דלית להו בדיקותא. אין לומר כן בשאר אברים ומהני להו בדיקה ע"ד שכ' רש"ל והשכל נותן כן דבריאה הוא שא"א לבדוק כי הטרפות תלוי בהקרומות של הריאה שע"ג הבועה לבד כי הבועות גדילים בין עור הריאה לבשר הריאה וא"כ לא מהני הבדיקה תחת הבועה אף אם שם הבשר שלם כיון שהטרפות תלוי רק בהקרום של הריאה והבשר שתחת הבועות לא מעלה ולא מוריד והקרום שבין שני בועה דסמיכי א"א כלל לבודקו ולכן לית להו בדיקותא. משא"כ בבועות שעל הדקין עד"מ הרי אין טרפות אא"כ ניקבו הדקין מעבר לעבר ובודאי דעור הדקין עב הרבה יותר מקרומי הריאה וכמ"ש בתה"ד סי' קס"ג לענין מה שיש לחלק בענין סירכא בין ריאה לשאר אברים שהנקב פוסל בהם דדוקא לגבי ריאה שקרומיה רכים ודקים ודאי אמרינן דסופו לינקב. אבל בשאר אברים אע"פ שנקובתם במשהו הואיל ועורו חזק ועב דלמא אין סופו לינקב עכ"ל. ולכן כשבודק בצד הפנימי של הדקין והוא בריא למה נטריף אף אם יש ממעל לו שני בועה דסמיכי (וזה לפי' הרמב"ם בטעם איסור תרתי בועי דסמיכי בריאה. וגם לפרש"י י"ל דדוקא בריאה קים להו כו') וכן להפך יצמח חומרא בבועה יחידית דס"ל לרש"ל דבשאר אברים שהנקב פוסל בהם צריך בדיקה שמא הבשר נתקקלקל. ור"ל שמא גם פנימית ותחתית האבר נתקלקל דהיינו שהקלקול הוא מעבר לעבר וה"ל כניקב מעבר לעבר. והא דבריאה לא איכפת לן היינו משום דהבועה בריאה גדילה בין עור לבשר כמ"ש הב"י רס"י ל"ז בשם תה"א לרשב"א וכן האריך הת"ש סס"י ל"ז גבי בועה מעבר לעבר וקים להו לחז"ל שהעור שע"ג הבועה אינו מתקלקל כ"כ ע"י הבועה שבריאה לשנחוש לו. וכמו שבאמת רגילות טובא להיות בועות או טינרי בריאה וכמ"ש בגמ' (דמ"ח ע"א) משא"כ בשארי אברים י"ל שהבועה מנקבת העור שע"ג או מקלקלת אותו דה"ל עכ"פ רע דהוי כניקב כמ"ש רש"ל. ועיין לקמן אות ב' הטעם בזה החילוק בין ריאה לדקין לכן צריך בדיקה עכ"פ מלמטה שיהיה שם הבשר בריא. ובזה מסולק תמיהת הגאון ר' זלמן ז"ל בספרו בית אפרים סס"י ל"ז ס"ק י"ג שכ' דאין חילוק כלל בין ריאה לשאר אברים ונעלם ממנו ד' רש"ל הנ"ל דעכצ"ל דיש חילוק גדול לגבי העור שע"ג הבועה דבריאה חשבינן לי' כלא ניקב ובדקין ס"ל דהוי רע וה"ל כניקב כנ"ל. דאל"כ למה צריך בדיקה מבפנים והלא העור שע"ג מגין דהא ליכא נקב מפולש. א"ו צ"ל כמ"ש דהעור שע"ג הבועה אינו מגין בשאר אברים רק בריאה דגילו לנו חז"ל כן ואין למדין משם לשאר אברים זה דעת רש"ל. ואפשר הא"ח ג"כ יודה לו בזה:</p> <p class=bodytext><span class=cup>קיצור.</span> מ"ש בבאה"ג סי' מ"ו בשם רש"ל לכאורה הוא נגד מ"ש הב"י סס"י ל"ז בשם הא"ח. אך י"ל דלא פליגי דשניהם ס"ל דהקולות והחומרות שנמצא בגמ' בבועות בריאה אינם שייכי' בדקין כי יש לחלק הן לקולא משום בריאה קרומיה רכים ודקים משא"כ בשאר אברים. והן לחומרא משום דבריאה קים להו לחז"ל שהעור שע"ז הבועה אינו מתקלקל כ"כ ע"י הבועה. משא"כ בשאר אברים צריך בדיקה:</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/zz/shut/2/47/2.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>