סימן כ
א
בתולה בוגרת משודכת לכהן. והיא דרה עם אביה האלמן בחדר אחד. והעיד בחור אחד ששמע איך אביה הלך באישון לילה ממטתו ששוכב עליה למטה שבתו שוכבת ושהה עמה ודבר עמה ואחר כך חזר לישכב על מטתו. אם מותרת להנשא להמשודך שהוא כהן:
משנה קדושין פרק בתרא (דף פ' ע"ב) מתייחד אדם עם אמו ועם בתו כו' הגדילו זה ישן בכסותו כו'. ופרש"י וכן הבת עם אביה בעודה קטנה עכ"ל. ור"ל דבעודה קטנה ישן עמה בקירוב בשר וכשהגדילה ישן עמה הוא בכסותו והיא בכסותה וכן פי' הרע"ב וז"ל והוא שתהיה הבת מי"ב שנה ויום אחד וכן מוכרח בפרש"י (דפ"א ע"ב) בד"ה תינוקת. וסבר לה כו' וסד"ה זה וזה וללישנא בתרא הוי שומא כו'. ממילא קיי"ל כאיכא דאמרי שם תנוקת בת שתים עשרה שנה ויום אחד וצריך עיון שהרי"ף הביא ב' הלשונות ולא הכריע. וגם הרמב"ם פ' כ"א מהא"ב דין ז' הגדילו כו' עד שיהיה שדים נכונו כו' ולא הזכיר מנין השנים כלל. אף על גב דלענין גדלות ממש הדין פשוט שהוא דוקא אחר י"ב שנים ויום אחד ומקמי הכי הוי שומא. ועיין בהרא"ש סימן כ"ה מה שהביא מהש"ס פ"ג דברכות (דף כ"ד א') תינוקת בת י"א שנה ויום אחד כו' ועי' מזה בב"י סוף סימן כ"א. ובש"ע סוף סימן הנ"ל ובחמ"ח שם החמיר כדעת הרמב"ם. והיש"ש פסק כהרא"ש. וע' בא"ח סימן ע"ג ובמ"א שם. ונראה לכאורה דאף אם הגדילה הבת יותר ונעשית בוגרת מ"מ זו ישנה בכסותה ואביה ישן בכסותו מדינא. דאל"כ ה"ל להשמיענו ואם בגרה אסור אפילו זו בכסותה כו'. ובירושלמי החמיר בתינוקת עד ג' שנה ויום אחד. ומשמע שם דהדין שוה כמו לענין ק"ש כמ"ש הרא"ש. מ"מ לענין הגדילו דזה ישן בכסותו לא מצינו הפרש. גם איתא בירושלמי מתייחד אדם עם אמו ודר עמה. עם בתו ודר עמה. עם אחותו ואינו דר עמה הביאו הפנ"י. לפ"ז מה שהעיד הבחור ששמע שאביה הלך ממטתו להמטה של בתו הבוגרת ושהה שם עמה ודבר עמה כיון שמסתמא לא היה זה בקירוב בשר כ"א הוא בכסותו והיא בכסותה א"כ לכאורה אין בזה איסור מדינא כנ"ל. רק מפני שתמיד ישן הוא במטתו והיא במטתה א"כ זה שהלך לישן עמה במטתה אף שהוא בכסותו והיא בכסותה הוי קצת חששא. מיהו לא מצינו הפרש זה. ומה גם שהבחור אינו י"ש ואוכל בלי נטילת ידים וכה"ג: