אבן העזר - סימן לב - א

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/shut/index.htm">שו"ת</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/shut/3/index.htm">אבן העזר</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/shut/3/31/index.htm">סימן לב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/zz/shut/3/31/1.htm">א</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h2>סימן לב</h2><div class=pageno>א</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>אשת</span> איש שנתייחדה עם א' בעיר מרצונה והודית שנבעלה אלא שהיה באונס:</p> <p class=bodytext><span class=cup>גמרא</span> כתובות פ"ק (דף י"ג ע"א) מעלה עשו ביוחסין משמע באשת איש כה"ג לא אוסרין ומבואר בתוספות ד"ה ואין אוסרין דאיירי במודית שנבעלה. רק שאומרת לכשר נבעלתי כדאמרינן (ד' ט"ז ע"א). דלר"ג מהימנא משום מיגו דאי בעיא אמרה לא נבעלתי. ולר' יהושע לא מהימנא. הא אם אמרה לא נבעלתי אפי' לר' יהושע מהימנא. וא"כ לפ"ז מדמקשה לר' יהושע מהא דאין אוסרין על היחוד. אם שם מיירי דאומרת לא נבעלה לא פריך. דה"ל ג"כ ס"ס שמא לא נבעלה ושמא באונס. אלא ע"כ צ"ל דמיירי ג"כ שאומרת שנבעלה רק שנבעלה באונס אפ"ה אין אוסרין על הייחוד. וא"כ מכאן נשמע אשת איש שנתייחדה עם אחד ואומרת דנאנסה מהימנא מיגו דאי בעי אמרה לא נבעלתי. דאל"כ מאי מקשה אזעירי מהא דאין אוסרין על הייחוד דהא התם ג"כ אוסרין במודה שנבעלה רק שאומרת שהיא מותרת כגון שאנסה. וק' עמ"ש במרדכי רפ"ב להפך ושם הטענה דנאנסתי טובה יותר שהרי היה בשדה אפ"ה ס"ל דלא מהימנא לכן אף ראבי"ה דפליג ומתיר היינו משום דשם הטענה טובה. אבל בנתייחדה בעיר מרצונה ואמרה נאנסתי י"ל דגם לראבי"ה לא מהימנא. ויש לחלק דטענת אונס בעיר לא שכיחא. ואינו דומה לטענת לכשר נבעלתי. אף על גב דמיירי גם ברוב פסולין א"כ ג"כ לא שכיחא לכשר נבעלתי. י"ל אשה מזנה בודקת ומזנה ואף אם לא אמרינן כן י"ל הייחוד הוי רגלים לדבר שלא באונס נבעלה. וכ"מ בתוספות הנ"ל סד"ה ואין אוסרין. שכ' והא ייחוד דא"א דספיקא חדא היא. אלמא לא חשיב כלל טענת אונס לס"ס והיינו משום דנתייחדה מרצונה הרי ניכר שהיה לה רצון. וכן מצאתי בהפלאה כאן בדבריו על התוספות ד"ה מעלה עשו ביוחסין בד"ה בא"ד וא"ת הא דאמרינן כו' אלא שכ' טעמים אחרים. והוכיח כן מהתוס' דקדושין (דף פ"א ע"א) ועיין בתשובת גבעת שאול סימן ק"ה. וכן ראיתי בשט"מ כאן ד"ה ואין אוסרין על היחוד וז"ל הקשו בתוספות דהא דקאמר אין אוסרין על הייחוד מיירי בהיא אומרת לא נבעלתי כו' אי נבעלה ליכא לספוקי במידי דהרי היא אסורה לבעלה עכ"ל. הרי מבואר דטענת אונס ליכא לספוקי בה כאן והיינו משום דהא נתייחדה מרצונה משמע הייחוד עכ"פ שנתרצית לדברי כיעור לפחות ולקירוב. וא"כ תו לא מקבלין טענת אונס כו' וצ"ע בפסקי מהרא"י סימן כ"ב מ"ש בשם התוספות דיבמות ופרק אע"פ:</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>