ה

ה ל"ג ימיםכב יש אומריםכג שהם מתחילין מיום ראשון של ספירת העומר ומסיימין בל"ג בעומר שבאותו יום מתו האחרונים של הכ"ד אלף לפיכך נוהגין קצת להרבות בשמחה ביום זהכד ואין אומרים בו תחנוןכה לפי שבו ביום פסקו למותכו ואף שמתו מקצת מהם ביום זה מכל מקום הרי לענין אבילות יום האחרון אנו אומרים מקצת היום ככולו כמ"ש ביו"ד סי' שצ"הכז לפיכך כשנוהג אבילות שעה אחת או פחות ביום ל"ג דהיינו שמונע מלהסתפרכח עד לאחר שהאיר היוםכט בל"ג די בכך ומותר לו להסתפר בל"גל לאחר שעברו משהו מהיום ולישא בו אשהלא וכן מל"ג ואילךלב ואם חל ל"ג באחד בשבת נוהגין להסתפר בערב שבת מפני כבוד השבתלג.

ומכל מקום אפילו בל"ג עצמו יזהר שלא להסתפר קודם אור היוםלד לפי שאין אומרים אלא מקצת היום ככולו אבל לילה אפילו כולה אינה ככל היוםלה ולא פסקה אבילות עד למחר ביום ולכן אומרים תחנון בתפלת המנחה של ערב ל"גלו.

ויש מקומות נוהגין שלא לומר תחנון במנחה של ערב ל"גלז לפי שסומכין שבתחלת ליל ל"ג פסקו האבילות ולכן אין אומרים תחנון במנחה שלפניו כמו שאין אומרים במנחה שלפני שאר הימים שאין אומרים בהם תחנוןלח שלילם כיומם ולפי מנהגם מותרים ג"כ להסתפרלט ולישא בליל ל"ג (שלפי דבריהם אין נוהגין אבילות אלא ל"ב יוםמ):


כב) ל"ג ימים שנוהגין בהם אבלות בין פסח לעצרת, שיש בזה כמה דעות, כדלקמן. וראה שלחן המלך ח"ב ע' קלה הערה 1.

כג) המנהיג סי' קו, בשם הרז"ה, שמצא בספר ישן מספרד. הובא באבודרהם תפלות הפסח בסופו. דרשות הר"י אבן שועיב (מא, ד) בשם המדרש. רבנו ירוחם נ"ה ח"ד מד, ד. תשב"ץ ח"א סי' קעח (עד ל"ד בעומר). טור (שאז פסקו מלמות) ושו"ע ס"ב.

כד) מהרי"ל דיני הימים שבין פסח לשבועות (ע' קנז). רמ"א ס"ב. והטעם הפנימי, ראה פע"ח שער ספה"ע פ"ז. משנת חסידים מס' אייר פ"ו מ"ו, שהוא יום ההילולא של רשב"י. וראה גם אג"ק לאדה"ז ע' קיז (לעשות יום משתה ושמחה בח"י אייר ... יומא דהלולא דרשב"י). לקו"ש ח"ג ע' 1002 ובהערות. שלחן המלך ח"ב ע' קלה-ו.

כה) מנהגים (קלויזנר) סי' קל. (טירנא) מנהגי אייר. מהרי"ל דיני הימים שבין פסח לשבועות (ע' קנו). רמ"א שם.

כו) מננגים (טירנא) סוף מנהג של פסח. מהרי"ל שם (ע' קנז). ט"ז ס"ק ב.

כז) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"א.

כח) ראה ט"ז יו"ד סי' תב סק"ה.

כט) דרשות הר"י אבן שועיב שם (לענין ל"ד). שו"ע שם (בבוקר).

ל) מנהגים (טירנא) שם. מהרי"ל שם. רמ"א ס"ב.

לא) לבוש ס"ב. וראה גם אבודרהם שם וב"י (לענין מל"ג ואילך) שאין הפרש בין תספורת לנישואין.

לב) המנהיג שם (לישא). דרשות הר"י אבן שועיב שם (להסתפר). תשב"ץ שם. טור. אבודרהם שם (לישא ולהסתפר). מנהגים (טירנא) שם. ב"י ד"ה ודע. שו"ע ס"ב (להסתפר). רמ"א ס"א (לישא).

לג) מהר"י ווייל דינים ומנהגים סי' נא. רמ"א ס"ב.

לד) דרכי משה  ס"ק א בשם מהרי"ל. רמ"א שם (ולא מבערב). ב"ח ד"ה ומ"ש ויש מסתפרים (ביום ולא בלילה).

לה) תשב"ץ שם (לענין ל"ד) לדעת הפוסקים כן. שו"ע יו"ד סי' שצה ס"א (לענין אבלות, מנץ החמה). שיירי כנסת הגדולה הגב"י אות א.

לו) משמעות מהרי"ל שם. מלבושי יום טוב על הלבוש ס"ב, בשם מנהג א"י. ח"י סק"ו.

לז) מנהגים (טירנא) מנהג חדש אייר. ח"י שם. וכ"ה בסידור לפני ובא לציון.

לח) ראה שו"ע סי' קלא ס"ו. סידור שם.

לט) מלבושי יום טוב שם. ח"י שם. אליה זוטא ס"ק ו בדעת הרמ"א והלבוש.

מ) ראה מהרי"ל שם. דרכי משה ס"ק ג. לבוש סוף ס"ב. אליה זוטא ס"ק ז.