ד

ד אסור לעשוקלד את חבירו אפילו כל שהואלה שנאמרלו לא תעשוק את רעך. ואיזהו עושק זה הבא ממון חבירו לידו ברצון הבעלים כגון שיש לחבירו בידו הלואה או שכירות ואינו רוצה לשלםלז (או (ג) שמדחהו בלך ושוב לך ושובלח). ולאו זה אינו אלא בישראל אבל לא בנכרי שנאמר רעךלט.

והוא שאין חילול השם בדברמ כגון שלוה מנכרי ומת הנכרי (ד) רשאי לכחש לבנו שאינו יודע בבירור שהוא משקרמא אבל כשהנכרי יודע שהוא משקר אסור לכחש לו שום דבר מפני חילול השם.

ואף במקום שאין הנכרי יודע אינו רשאי אלא להפקיע הלואתו או שאר חובו שהוא חייב להנכרימב (ה) אבל כשהחפץ של הנכרי הוא בעין אסור לכפור בו שהרי זו גזלה ממשמג.

ולא עוד אלא אפילו קנה חפץ מנכרי אסור להטעותו בחשבוןמד בנתינת מעות בעד החפץ כמו שנאמרמה וחשב עם קונהו שהרי אין הנכרי מקנה לו החפץ אלא בעד סכום הדמים שפסק לו והמטעהו בחשבון המעות הרי זה כגונב החפץמו ולא כמפקיע חובו. ואפילו גניבת דעת שאין בה חסרון מעות אסורה במקח וממכר כמ"ש בהלכות אונאהמז.

ומכל מקום אם הנכרי טעה מעצמו מותרמח אם לא יהיה חילול השם בדברמט מפני שלא יוודע לו. ונכון שיאמר לו הישראל ראה שעל חשבונך אני סומךנ.

ואם משכן נכרי חפץ לישראל (ו) יש מתיריןנא להשתמש בו אף על פי שבישראל כיוצא בזה הרי זה גזלןנב (מפני ששולח יד בפקדוןנג בנכרי אין בו משום שליחות יד שנאמרנד אם לא שלח ידו במלאכת רעהו רעהו ולא של נכרי כי שליחות יד אינה גזלה לגמרי אלא שמשתמש בפקדון לצורך עצמו ומה שיתקלקל בתשמישו דעתו לשלם לונה ולא אסרה תורה בנכרי אלא לגזול ממנו לגמרי שלא על דעת לשלםנו):


לד) רמב"ם הל' גזלה פ"א ה"ב. טור סי' שנט ס"ז. שו"ע שם ס"א.

לה) שו"ע שם. וראה גם לעיל ס"א.

לו) ויקרא יט, יג. רמב"ם שם ה"ד.

לז) רמב"ם שם. טור ושו"ע שם ס"ח.

לח) כדלעיל הל' הלואה ס"ד (לענין הלואה), ולקמן הל' שאלה סי"ד (לענין שכר שכיר), וש"נ. וראה קו"א ס"ק ג.

לט) כסף משנה שם ה"ב, עפ"י ב"ק קיג, ב שהפקעת הלואתו מותרת. שו"ע סי' שסט ס"ו. רמ"א סי' שמח ס"ב. וראה גם לקמן סכ"ג. לעיל או"ח סי' תמ קו"א ס"ק יא.

מ) רבי עקיבא קיג, א. רש"י שם ד"ה במוכס, ושם ע"ב ד"ה בהפקעת. טור סי' שמח ס"ג. רמ"א שם ס"ב. וראה גם לעיל הל' עדות ס"ג. הל' מציאה ופקדון סל"ח. ואם הוא אנוס, ראה לקמן הל' נזקי ממון ס"א (במוסגר).

מא) כסף משנה שם פ"ה הי"א. וראה פתחי חושן הל' גנבה פ"א ע' ה.

מב) רש"ל ביש"ש פ"י סי' כ. ש"ך סי' שמח ס"ק ג. וראה גם לעיל או"ח קו"א שם. לקמן סט"ו (במוסגר).

מג) כשגופו שייך לנכרי, אף שהוא ביד ישראל (ראה קו"א ס"ק ה). ואפילו הוא משכון ביד ישראל (ראה קו"א ס"ק ו).

מד) רמב"ם פ"ז מהל' גנבה ה"ח. מרדכי רמז קנח, בשם ראבי"ה. וראה גם לעיל הל' אונאה סי"א. הל' מדות ס"ב.

מה) ויקרא כה, נ. רבי עקיבא בברייתא קיג, רע"ב. רמב"ם שם. לעיל שם.

מו) רש"ל שם. וראה גם לעיל שם ושם.

מז) סי"ב, וש"נ.

מח) שמואל בגמרא ב"ק שם. רמב"ם הל' גזלה ואבדה פי"א הל' ד. מרדכי שם. רמ"א שם.

מט) רש"י שם ד"ה טעותו.

נ) רב כהנא שם (וכפי' הא' ברש"י שם ד"ה ואמר). רמב"ם שם ה"ה (וצריך שיאמר לו). מ"מ שם (ממדת חסידות).

נא) ט"ז יו"ד סי' קכא ס"ק יא, וש"ך שם ס"ק יט. וכ"ה לעיל או"ח סי' תעב ס"ו (בסתם).

נב) ראה לעיל הל' הלואה סוף סי"ב (אינו רשאי להשתמש בהם).

נג) ראה לעיל הל' הלואה סכ"א-ב (משכון כפיקדון וחמור ממנו). הל' מציאה ופיקדון סכ"ח (איסור שליחת יד בפיקדון).

נד) שמות כב, ז, י. מכילתא דרשב"י פכ"ב, ו.

נה) ראה לעיל הל' מציאה ופיקדון סכ"ח (מתי הוא שליחות יד ומתי הוא שואל שלא מדעת כגזלן). לקמן סט"ו (שכשנהנה שלא מדעתו ומחסרו ממון הוי גזילה).

נו) ראה קו"א ס"ק ו. פתחי חושן הל' גנבה ע' ט.