ספריית חב"ד ליובאוויטש

ד'תקנ

ב"ה, כ"ב תמוז, תשט"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבם מצום הרביעי, יהפך במהרה לששון ולשמחה, בו כותבים אודות אופני עבודתם בסניף הנוער האגודתי אשר במחנם הט' בשביל להמשיך מספר יותר גדול של הנוער לתורה ומצותי' שיש בזה כמה ענינים שההשתמשות בהם מוטלת בספק כיון שמופרכים הם ע"פ השקפת חוגים ידועים.

והנה בשאלות כמו אלו ההחלט תלוי בתנאי המקום והזמן ותגובת הצבור על אתר שבכ"ז חלים שינוים מזמן לזמן והוא ע"ד הוראת רז"ל (יומא פו, א) אמר רב כגון אנא כו' לא שנו אלא באתרא וכו', ומובן עוד יותר ע"פ ההמשך שם, אמר רבינא ומתא מחסיא אתרא דתבעי, שלכאורה אינו מובן למה הוזקק רבינא להודיע עד"ז כיון שצריך הי' להיות ידוע לכל דרי מתא מחסיא ומה מחדש בזה, שזה מכריח לומר שאפילו בכגון דא צריך התבוננות מעמיקה בכדי לדעת אם אותם דתבעי הם המייצגים את העיר או אותם דלא תבעי, וק"ל.

- וככל הדברים האלה הוא בהנוגע לשאלתם ובפרט שנמצאים הם בעיר המשמשת דוגמא של סדר חיים מסויימים, ולכן האחריות גדולה יותר בשינוי לצד שמאל, ולאידך גיסא אין להשתמש בזה בההוראה שכיון שספק בדבר יחמירו, כיון שחומרא זו עלולה למעט מספר הנוער שיהיו בהשפעתם, ובענינים כגון אלו מהנכון שיתייעצו עם אחדים בעלי סוד הנמצאים במחנם ויודעים התנאים שם וכבר נאמר ותשועה ברוב יועץ.

נקודה כללית בשטח החינוך ותעמולה בכלל שחילוק גדול בין טופח ע"מ להטפיח, וטופח סתם, והוא חילוק לא רק בכמות אלא גם באיכות, ועפ"ז מובן, כיון שהשגחה העליונה העמידתם בקרן אורה שיכולים להשפיע על הנוער דבני ישראל, עליהם להיות טופח ע"מ להטפיח ככל הדרוש, אלא שבכגון דא במקום ספק אם יצאו כבר ידי חובתם יש להחמיר בלי פקפוק כיון שכל הוספה בתורה ומצותי' טובה באמת ומביאה להוספה בפעולות בהנוגע לעצמו ובהנוגע לזולתו.

כבר מלתי אמורה בכ"מ מיוסד על מאמר האריז"ל אשר בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה (ראה אגה"ק לרבנו הזקן סי' כ"ו) אשר בתקופתנו שרבו השמים חשך לאור ואור לחשך, אין זה רק ענין של גילוי זאת החכמה אלא שבזה תלוי לימוד התורה וקיום המצות כדבעי ובהשתלשלות בזמן, ולפעמים ע"י שינוי ממקום למקום, יש מקום לומר שבזה תלוי לימוד התורה וקיום מצותי' בכלל כיון שרוחות אי מצויות מנשבות בעולם, ובפרט בעולמם של הנוער היוצא זה עתה מכותלי בית המדרש ובית הכנסת לאויר העולם, ואפילו בעולם הנוער היוצא מכותלי בית הוריהם לחוץ (וראה ג"כ קונטרס עץ חיים לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב ובהמכתב שם לכ"ק מו"ח אדמו"ר בהמבוא), שלכן הכרח הכי גדול לקבוע עתים ללימוד תורת החסידות קביעות בזמן וקביעות בנפש והליכה בהדרכותי' ומנהגי', וקביעות זו מוכרחת לא רק לאלו שהם צריכים להיות טופח ע"מ להטפיח אלא לכאו"א מבני ישראל.

ויהי רצון אשר במהרה יקוים היעוד כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם.

בברכה לבשו"ט בכל האמור,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

ד'תקנ

חלקה נדפס בלקו"ש ח"כ ע' 587 וחלקה בחכ"א ע' 390.